טול עצה – פרשת וארא

"איך אומר דברים לאחרים, אם לא אומר דבר לנפשי" (הרב קוק, חדריו)

בני ישראל שמחים לשמוע את בשורת הגאולה, אולם, לאחר שפרעה מכביד עליהם את העבודה הם נסוגים אחור ולא שומעים אל משה "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָֽׁה" (שמות ו, ט)

לאחר מכן, כאשר הקב"ה מבקש ממשה לפנות לפרעה ולבקש ממנו לשחרר את בני ישראל, משה טוען: "הֵן בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל לֹֽא־שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה…" (שם, יב)

משה מבין שלא ניתן לפנות לפרעה בבקשה לשחרר את בני-ישראל, כל עוד בני-ישראל בכבודם ובעצמם, לא מקבלים את הדברים.

לאחר דברי משה מובא הפסוק הבא:

"וַיְדַבֵּר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶֽל־אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרָיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵֽי־ יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָֽיִם" (שם,יג).

אם נשים לב לפסוק, הציווי למשה ולאהרון הוא לפנות אל בני-ישראל ואל פרעה "להוציא את בני-ישראל מארץ מצרים", הפנייה לפרעה מובנת היא מאחר והוא מחזיק בהם, אך הפנייה לבני-ישראל "להוציא את בני ישראל מארץ מצרים", אינה מובנת כלל, וכי בני ישראל מחזיקים את עצמם במצרים?

התשובה היא – כן! בני-ישראל מחזיקים את עצמם בארץ מצרים בצורה "תודעתית", כל עוד הם מסרבים לקבל את מסר הגאולה וממשיכים לחיות כעבדים הם יישארו במצב הזה. אך טבעי הוא, שבמצב כזה פרעה ימשיך למלא את "התפקיד המשלים" של "האדון".

לפיכך בפסוק זה הקב"ה כביכול משיב לטענת משה ואומר לו – אתה אכן צודק, כל עוד בני-ישראל אינם שומעים אליך גם פרעה לא ישמע, לכן אני לא מצווה אותך לפנות רק לפרעה אלא גם לבני ישראל בשנית, ואם צריך גם בשלישית וברביעית … עד שיקבלו את מסר הגאולה.

טמון כאן כלל גדול לחיינו, לפיו מציאות חיינו הינה תוצאה של "תודעתנו" . ועל כן, בראשית כל, עלינו לבקש שינוי תודעתי בטרם אנו פונים לבקש את השינוי החיצוני.

בהקשר לכך, כתב הרב קוק את הדברים הבאים:

"אני צריך לדבר הרבה אודות עצמי. עניני עצמיותי מכרחים להתברר לי הרבה מאד. בהבנתי את עצמי אבין את הכל …הנני מחפש תמיד מה שבתוך נשמתי, והעבדות החיצונה היא מסיעה את הדעה מהחפוש הפנימי, לבקש לשוא בקצה-הארץ את אשר לא ימצא במעמקי נפשי.

איך אומר דברים לאחרים, אם לא אומר דבר לנפשי. איך אשא דע על העולם הרוחני והחמרי, אם אלה האוצרות הכמוסים בקרבי לא אבקש להם מפתח. "שאו שערים ראשיכם" אומר אל חדרי נפשי, אל לבי ואל כליותי". (חדריו / מתוך חדרי הפנימיים)

כלומר לדברי הרב, עלינו לחפש את התשובות להתרחשויות בחיינו קודם כל בתוכנו פנימה. ולפני שאנו באים בדרישות לאחרים, עלינו לבוא קודם כל בדרישה לעצמנו.

כך למשל, אדם שחש כי לא מכבדים אותו כראוי, צריך לבדוק קודם כל, האם הוא מכבד את עצמו? ואדם שלא רואה ברכה במעשה ידיו, צריך לבדוק האם הוא פתוח תודעתית לשפע?

לאחר הבירור הזה, על האדם לחפש את הדרך לעשות את שינוי התודעה הרצוי עבורו.
אחת הדרכים לשינוי התודעה היא על-ידי מעשים, כפי הכלל שטבע בעל חובת הלבבות "אחרי המעשים נמשכים הלבבות".

ועל כן, החפץ בשפע יעשה מעשים של שפע, בזכות כך תודעת השפע תחדור לחייו ותמשוך מציאות של שפע (זהו ההסבר הרציונאלי לכלל "עשר כדי שתתעשר") ועל זו הדרך.

יתכן ולכך כיוון ר' שמואל בר רב יצחק (תלמוד ירושלמי מסכת ר"ה הלכה ג) שפירש שהפנייה לבני ישראל, בפסוק עליו הרחבנו, הייתה על "פרשת שילוח עבדים", כלומר לשחרר את עבדיהם, כי רק כאשר הם יעשו פעולה של חירות הם יוכלו להיפתח לחירות שלהם.

בברכה,

הרב יוגב שמחון,
התפתחות רוחנית ומעשית
מאסטר N.L.P ודימיון מודרך
הרצאות | הנחיית קבוצות | ליווי אישי.
https://yogevsimhon.com/

קישור לקבוצה:

https://chat.whatsapp.com/BmGdSpmGrhwLm2aHFYnRj7

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s