טול עצה – פרשת וישב

צמיחה ממשבר

המשברים שעובר יוסף מתחילת פרשתנו ועד פרשת מקץ מלמדים על מטרת המשברים בחיינו באופן כללי, שהיא – לגדל אותנו בכדי שנזכה לטוב גדול יותר וכפי שנפרט להלן.

הכלל הוא, שהשפע תלוי בכלי הקיבול, שפע רב ללא כלי קיבול מתאים הופך לרועץ ועלול לשבור את הכלי, זהו שפע שהופך לפשע.

 לדוגמא, אדם שאינו 'כלי' לעושר, כלומר, אינו מוסרי וחכם לנתב את כספו לאפיקים חיוביים, ימצא את עושרו לרועץ בבחינת "עֹ֛שֶׁר שָׁמ֥וּר לִבְעָלָ֖יו לְרָעָתֽוֹ" (קהלת פרק ה, יב). וכן באשר לגדולה ולכל שפע אחר, כידוע אנשים רבים שהגיעו לגדולה ללא מידות מתוקנות או שכל ישר מצאו את עצמם לאחר מספר שנים במקום לא טוב בלשון המעטה, ויש שאף נטלו את חייהם.

לשם כך, ישנו מנגנון שטבע הקב"ה בבריאה והוא שלפני כל שפע, שאיננו ראויים לו, באה תקופה של משבר שנועדה להכין אותנו לאותו השפע, כל משבר ומשבר נועד להעביר אותנו שיעור מסוים בחיים, זה יכול להיות שיעור על חמלה, אומץ, עצמאות, התחשבות, תקווה וכדומה כל משבר מגיע בזמן הנכון, לשיעור הנכון והכול בכדי להביא אותנו למדרגה גבוה יותר.

"כְּשֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לַעֲלוֹת מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ יְרִידָה קדֶם הָעֲלִיָּה, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וּמִזֶּה יָכוֹל כָּל אָדָם לְהָבִין כַּמָּה הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וְלא יִפּל לְעוֹלָם בְּדַעְתּוֹ מִכָּל הַנְּפִילוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁבָּעוֹלָם כִּי אִם יִתְאַמֵּץ וְיִתְחַזֵּק לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה בְּשׁוּם אפֶן שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִילּוּ אִם יַעֲבר עָלָיו מָה (שיעבור), יִזְכֶּה לְבַסּוֹף שֶׁיִּתְהַפְּכוּ כָּל הַיְרִידוֹת לַעֲלִיּוֹת גְּדוֹלוֹת, כִּי הַיְרִידָה הִיא תַּכְלִית הָעֲלִיָּה. וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְדַבֵּר כִּי כָּל אֶחָד שֶׁנָּפַל לְמָקוֹם שֶׁנָּפַל נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים דְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי נִדְמֶה לוֹ שֶׁעָלָיו אֵינָם נֶאֱמָרִים רַק לִגְדוֹלִים בְּמַעֲלָה הָעוֹלִים בְּכָל פַּעַם מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא אֲבָל בֶּאֱמֶת תֵּדַע וְתַאֲמִיןכִּי כָּל דְּבָרִים אֵלּוּ נֶאֱמָרִים גַּם עַל הַקָּטָן שֶׁבַּקְּטַנִּים וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים, כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ טוֹב לַכּל תָּמִיד" (משיבת נפש אות ה(

כך שבעצם המשבר מבשר על הטובה שעומדת בפתח, ממש כמו משבר לידה – שהכאב והצער קודמים לחיים החדשים שעתידים לצאת לעולם.

"כשמרגיש אדם שהוא עלוב, ריקני, אין לו איל רוחני, ונופל הוא ומתמוטט, ידע שאור גדול מוכן לפניו"(אורות הקודש ח"ג עמ' רנב)

כאשר נפנים את העקרונות הללו, נוכל לצלוח תקופות משבר בצורה טובה יותר ולהינצל מדפוס החשיבה הפסימי הרואה כל בעיה ומשבר בחיים כקבוע – זה לעולם לא יעבור או ישתנה. כוללני – הכול גרוע. ואישי– רק לי זה קורה.

שהרי העקרונות לעיל מלמדים שההפך הוא הנכון, ויש לראות במשבר כאתגר נקודתי שעובר על כל אדם במטרה להביאו למציאות טובה יותר.

"בלעדי"

באשר למשברים שעבר יוסף הצדיק, נראה לומר, כי הם נועדו להביא אותו לענווה גדולה[1] שתזכה אותו בשפע וגדולה, לה זכה בסופו של דבר הן כמשנה למלך מצרים – האימפריה של אותו הזמן, והן כאב לשני שבטים משבטי ישראל.

וזאת ניתן ללמוד מהעובדה שכל המשברים אותם עבר היו לאחר שהתנהג בצורה בה הבליט וטיפח את עצמו[2].

המשבר הראשון "מכירת יוסף" הגיע לאחר שיוסף התגאה על אחיו, מידה שהביאה אותו לדון אתם לכף חובה ולהוציא דיבתם רעה.

המשבר השני עם אשת פוטיפר והכניסה לבית הסוהר, הגיע לאחר שיוסף התגאה ביופיו ככתוב:

"… וַיְהִ֣י יוֹסֵ֔ף יְפֵה־תֹ֖אַר וִיפֵ֥ה מַרְאֶֽה: וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַתִּשָּׂ֧א אֵֽשֶׁת־אֲדֹנָ֛יו אֶת־עֵינֶ֖יהָ אֶל־יוֹסֵ֑ף …"(בראשית לט, ו-ז)

לא כתוב בפסוק שיוסף "היה יפה תואר", אלא "ויהי יוסף יפה תואר" כלומר הוא התייפה וכדברי רש"י:

"ויהי יוסף יפה תואר – כיון שראה עצמות מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו" (רש"י, שם).

לאחר מכן יוסף חווה בגידה משר המשקים אשר שכח להזכירו לפני פרעה "וְלֹֽא־זָכַ֧ר שַֽׂר־הַמַּשְׁקִ֛ים אֶת־יוֹסֵ֖ף וַיִּשְׁכָּחֵֽהוּ" (שם מ, כג). חז"ל אומרים שיוסף נענש על כך שבמקום לסמוך על הקב"ה הוא סמך על שר המשקים, ועוד יתכן לומר, כי יוסף נענש על גאוותו שהנו יכול לפתור כל חלום. והראייה שזהו הרושם שהוא הותיר על שר המשקים היא בדברי פרעה אליו "וַאֲנִ֗י שָׁמַ֤עְתִּי עָלֶ֙יךָ֙ לֵאמֹ֔ר תִּשְׁמַ֥ע חֲל֖וֹם לִפְתֹּ֥ר אֹתֽוֹ" (שם מא, טו).

כאן יוסף כבר למד את שיעור הענווה שעליו ללמוד והוא עונה לפרעה " בִּלְעָדָ֑י אֱלֹהִ֕ים יַעֲנֶ֖ה אֶת־שְׁל֥וֹם פַּרְעֹֽה" (שם שם, טז). או אז, מתחילה התקופה הפורחת בחייו, הוא מתמנה למלך מצרים שמו הולך וגדל ובהמשך אף זוכה הוא לחזור לחיק משפחתו.

ללמדנו, שכאשר הכלי מוכן – השפע מגיע.


[1] ראו על כך בהרחבה בספרו של הרב בלייכר למהלך הפרשה.

[2] כמובן שכל מעשיו של יוסף נבעו מרצון טוב, מאידיאליסטיות וממחשבה תחילה, אך יש לדעת שלעולם יש מה לעבוד ולתקן ולזכך את המידות, ופעמים אנו מתמסרים למידה אחת טובה איננו שמים על לב כי בדרך אנו פוגעים במידה אחרת.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s