תשובה להרמוניה – פרשת שופטים

הירא ורך הלבב

התורה פוטרת את "הירא ורך הלבב" מלצאת למלחמה:

"וְיָסְפ֣וּ הַשֹּׁטְרִים֘ לְדַבֵּ֣ר אֶל־הָעָם֒ וְאָמְר֗וּ מִי־הָאִ֤ישׁ הַיָּרֵא֙ וְרַ֣ךְ הַלֵּבָ֔ב יֵלֵ֖ךְ וְיָשֹׁ֣ב לְבֵית֑וֹ וְלֹ֥א יִמַּ֛ס אֶת־לְבַ֥ב אֶחָ֖יו כִּלְבָבֽוֹ" (דברים פרק כ פסוק ח)

לדעת ר' יוסי הגלילי, הירא ורך הלבב, "זהו המתירא מן העבירות שבידו" (מסכת סוטה פרק ח משנה ה).

ונשאלת השאלה, האם מדובר באדם שיודע שעבר עבירה ובעקבות הידיעה מפחד, או שמא באדם שחש פחד ללא הסבר, ולדברי ר' יוסי הגלילי  כל פחד נובע מעבירה?

לדברי ר' חיים עטר, הפחד נובע מעצם העבירה ולא מכוח המחשבה עליה:

"שכל מי שיש בידו עבירות לבו ירא וחרד מעצמו, ואפילו אינו יודע שיש בידו עבירות הפחד הנכנס בלבבו במלחמה תודיעהו" (אור החיים דברים פרק כ פסוק ח).

הקשר שבין העבירה לפחד מופיע בתלמוד בסיפור הבא:

"ההוא תלמידא דהוה קא אזיל בתריה דרבי ישמעאל ברבי יוסי בשוקא דציון. חזייה דקא מפחיד, אמר ליה: חטאה את דכתיב פחדו בציון חטאים. אמר ליה: והכתיב אשרי אדם מפחד תמיד! – אמר ליה: ההוא בדברי תורה כתיב" (מסכת ברכות דף ס ע"א)

תרגום חופשי: מעשה בתלמיד שהיה הולך אחרי ר' ישמעאל ברבי יוסי בשוק של ציון, ראה ר' ישמעאל את התלמיד מפחד, ושאל אותו האם חטאת? שהרי כתוב "פחדו בציון חטאים" (כלומר הפחד נובע מחטא) ענה לו התלמיד, והרי כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד" (כלומר, מפסוק זה משמע דווקא שהפחד הוא מידה טובה) ענה לו ר' ישמעאל, שפסוק זה על דברי תורה נאמר (כלומר,  מעלה טובה היא לפחד על דברי התורה, לקנותם ושלא לשכחם[1]).

אם כן, אנו למדים שהחטא מוליד פחד ויש להבין מדוע?

בפירושו לסיפור זה בתלמוד, הסביר הרב קוק,  שהקשר שבין הפחד לחטאים הוא משני פנים שהם: הבידול- חוסר ההרמוניה עם המציאות, והדמיון המופרז הנובעים ממנו, וז"ל:

"הפחד יבא מפני מצב הנפש שאינו דומה ומתאים אל המציאות הכללית, כי כל דבר וענין המתאים אל המציאות הכללית אין לפחוד ממנו. ע"כ מי שאין בידו חטא ולא הפסיד יחושו אל המציאות הכללית לא יפחד כלל. רק החוטא, שנתק את נפשו מסדר המציאות הישר ע"פ דרכיו המעוותים, הוא יפחוד. ובכלל לפי מושגי השכל הטהור אין מקום לפחד, ע"כ כל זמן שהאדם הולך בדרכי היושר הוא מתיחש אל השכל ודבק עמו, אינו מוכשר להיות מתפחד. אמנם בהעותו דרכו ויצא מדרך השכל אל אשר ישאהו הדמיון, אז כבר יש מקום לפחד, כי בסדרי הדמיון ישנם הרבה בלהות נוראות. ע"כ מאן דמפחיד אינו כי אם חטאה, הנקשר אל הדמיון ושולט עליו הפחד, שהוא בא מהדמיון המתפרץ"(עין איה, ברכות ב, דף ס ע"א פסקה קעד)

וכפי שיוסבר להלן.

דמיון מופרז

הפחד בעיקרו הוא דמיון, הוא נוצר מכוחם של דמיונות המתרוצצים בראשנו לגבי התרחשויות עתידיות.

ללא כוח הדמיון האדם היה מפחד רק מסכנה ממשית כמו החיות בטבע, וגם אז, הוא היה עושה פעולה להצלתו ולא היה מצב של קיפאון הנובע מכוח ההפרזה הדמיונית בהערכת המצב, מעבר לכל פרופורציה.

כמובן, שאיננו חפצים לוותר על כוח הדמיון, אלא רק להגביר את השכל עליו, בכדי שנוכל לנהל אותו ולא להתנהל על ידו.

ניתן לשים לב לכך, שהפחדים הגדולים ביותר מופיעים בחלומות רעים, וזאת מהסיבה שבחלום  השכל רדום וכוח הדמיון פועל לבד, מכאן נבין שככל שכוח הדמיון שולט באדם, כך הפחדים שלו גדלים.

ומה הקשר לחטאים?

החטאים נובעים גם הם מכוח הדמיון. שהרי מהי הסיבה לכך שהאדם יעשה מעשים בניגוד למוסר ולשכל?

אין זאת אלא מכיוון שהדמיון מצייר לו כי 'טעם החיים' טמון באותה עבירה. כלומר, החטא נובע מכוח דמיונות שגויים.

וכאשר האדם נגרר אחר דמיונו ועובר עבירות, הוא מרחיב את גבולו של הדמיון, הוא מאמן את עצמו לבכר את הדמיון על פני השכל, וכאמור לעיל כאשר הדמיון גדל, כך גם הפחדים הנובעים ממנו.  וכדברי הרב שראינו לעיל:

" …ובכלל לפי מושגי השכל הטהור אין מקום לפחד, ע"כ כל זמן שהאדם הולך בדרכי היושר הוא מתיחש אל השכל ודבק עמו, אינו מוכשר להיות מתפחד. אמנם בהעותו דרכו ויצא מדרך השכל אל אשר ישאהו הדמיון, אז כבר יש מקום לפחד, כי בסדרי הדמיון ישנם הרבה בלהות נוראות. ע"כ מאן דמפחיד אינו כי אם חטאה, הנקשר אל הדמיון ושולט עליו הפחד, שהוא בא מהדמיון המתפרץ על הדעת…" (עין איה, ברכות ב, פסקה קעד)

כאמור, איננו שוללים את כוח הדמיון, אלא רק את המציאות בה הדמיון שולט בנו, עלינו לבכר את השכל על פני הדמיון ובכך לנתב את כוח הדמיון ולא ליתן לו לנתב אותנו.

"הפחדים הם פתיות גמורה, אין לאדם לפחוד כלל כי-אם להזהר, יותר שהוא פוחד הוא נופל, וכשהוא מתפחד, מעצם הפחד בא לו המכשול. על-כן צריך הוא להתגבר בשכל …". (מוסר אביך, מדות הראיה, פחדנות)

לא טוב היות האדם לבדו

הקשר הנוסף שבין הפחד לחטא, כמובא בדברי הרב קוק לעיל, הוא חוסר ההרמוניה שיוצר החטא בין האדם לבריאה.

"כל חטא מדאיב את הלב, מפני שהוא סותר את האחדות שבין האישיות הפרטית עם כל ההויה כולה, ומתרפא הוא רק על-ידי תשובה, שזורח עליו בה אור השפע העליון של האידיאליות אשר להוית המציאות, ובזה חוזרת ההשויה הכללית וההתאמה לההויה להופיע בתוכו, ושב ורפא לו".(אורות התשובה, פרק ח פסקה ג)

הבריאה פועלת בצורה הרמונית, ורק בידי האדם ניתנה הבחירה לתקן או לקלקל ח"ו, ועל כן, ציווה הקב"ה את האדם הראשון מיד עם בריאתו, שיזהר מלקלקל:

"בשעה שברא הקדוש ברוך הוא את אדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי כמה נאים ומשובחין הן וכל מה שבראתי בשבילך בראתי, תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי" (קהלת רבה, פרשה ז)

ומאחר והאדם מורכב מעליונים ותחתונים כדברי הפסוק:

"וַיִּיצֶר֩ יְקֹוָ֨ק אֱלֹהִ֜ים אֶת־הָֽאָדָ֗ם עָפָר֙ מִן־הָ֣אֲדָמָ֔ה וַיִּפַּ֥ח בְּאַפָּ֖יו נִשְׁמַ֣ת חַיִּ֑ים וַֽיְהִ֥י הָֽאָדָ֖ם לְנֶ֥פֶשׁ חַיָּֽה" (בראשית ב,ז)[2].

ההרמוניה נתבעת ממנו בכל הרבדים, הרוחניים והגשמיים. וככל שהאדם מתאים את עצמו לבריאה ופועל בצורה הרמונית, כך הבריאה מסייעת לו עד למציאות בה יש שלום גם עם הדומם והחי, כדברי המדרש:

"הצדיקים אין יראים מן החיה שנאמר כי עם אבני השדה בריתך וחית השדה השלמה לך"   (ילקוט שמעוני, פרשת עקב, רמז תתעד)

ובפן הרוחני על למצב בו צדיק גוזר והקב"ה מקיים:

"הקדוש ברוך הוא דיבר לצדיק, אם עשית רצוני אף אני אעשה רצונך יותר משלי, ותגזר אומר ויקם לך וגו', אמר ר' ברכיה הכהן מהו ויקם לך, אמר הקדוש ברוך הוא לצדיק אני אומר דבר ואתה אומר דבר, כביכול אני מבטל את שלי ואקיים שלך הוי ויקם לך". (מדרש תנחומא (בובר) פרשת וישלח)

לעומת זאת, ככל שהאדם חוטא ומפר את ההרמוניה והאיזון, כך הוא חווה את העולם כזר ומנוכר, עד למצב בו כל העולם מצטייר בעיניו כמתנגד לו, וכפי שקרה בדור המבול בו "השחית כל בשר את דרכו על הארץ" (בראשית ו, יב) ובא המבול.

וזהו הקשר שבין הפחד לחטא, כל חטא מביא לבידול וזרות בינינו לבין החלק בבריאה כלפיו חטאנו, ודבר זר הוא מפחיד. על כן, ככל שהאדם חוטא ומבדל את עצמו כך מתרבים החלקים שזרים אליו והפחד גדל בהתאם. ולהפך ככל שהאדם בהתאמה עם חלקי הבריאה, כך הוא חש הרמוניה עד למצב בו גם פחד המוות מתחלף בשמחה:

"כל מה שהתשובה מתעמקת יותר, הולכת יראת המות ומתמעטת, עד שפוסקת לגמרי. ומקומה לוקח המצב של 'ותשחק ליום אחרון' ". (אורות התשובה, פרק יא פסקה ג)

על כן, עלינו להאזין להד קול ההרמוניה שבבריאה להיענות בחיוב ולחיות בהתאמה ובהרמוניה. לדברי הרב קוק, ההרמוניה שנתבעת מאיתנו שונה מאדם לאדם, ככל שהאדם יותר טהור כך התביעה ממנו להרמוניה גדלה, ועל כן, יתכן שאדם טהור יותר יפחד יותר מאדם אחר שפחות טהור ממנו, לא מאחר והוא חוטא יותר אלא מאחר והוא חוטא למדרגתו הגבוהה, בעוד האדם הפחות טהור לא חוטא למדרגתו הפחות גבוהה.   

"העולם כולו מלא הוא הרמוניא. ההתאמה המאחדת מפלשת בכל חדרי המציאות וחגויה. המוסר הפנימי ותביעותיו החזקות הנם נמשכים ובאים מהד קולם המאוחד של כל חלקי ההויה, שכולם חודרים זה בזה, והנפש כולה היא מלאה בכולם ומאוחדת בכולם. כל קציצה מוסרית, ברעיון ובמעשה, בתכונה ובמזג, גורמת חתיכות רבות שמביאות יסורים רבים פנימיים לכל מערכי הנשמה, שיסודם של יסורי רוח אלה הוא כח המרעיד של סלוק אור החיים של הסדור הכללי של ההויה כולה מצנורי החיים של הנשמה החוטאת. וכל מה שהנשמה יותר טהורה היא מרגשת יותר את הרעדת מכאוביה, עד שתשקיט את כאבה בזרם של חיי התשובה, הנובעת ממקור העליון, שהיא מאחה את כל הקרעים כולם ומזלת טל חיים ההולכים למישרים מכל שדרות ההויה, אחד באחד יגשו, עד חלקי הנשמה השבה לתחיתה העליונה ברחמים רבים ובחדות עולמים". (אורות התשובה, פרק ח פסקה ז)

"וְ֝צַדִּיקִ֗ים כִּכְפִ֥יר יִבְטָֽח" (משלי פרק כח)


[1] מסיפור זה אנו למדים שלא כל פחד נובע מהחטא, ישנם פחדים הנובעים מסיבות שונות, הפחד הנובע מהחטא הוא פחד ללא סיבה מוצדקת, כמו הפחד של אותו תלמיד בשוק (וכן נלמד מהסיפור בזוהר פרשת ויחי דף רל ע"ב), לפי זה יש לומר, ש"הירא ורך הלבב" לדעת ר' יוסי, אינו אדם שירא רק בהקשר של מלחמה, אלא אדם שירא באופן כללי בחייו והמלחמה רק מגדילה את פחדו.

[2] וכמופיע בדבר המדרש: "עושה שלום במרומיו, שהכריע את הבריות בין העליונים והתחתונים. כיצד. ביום הראשון ברא שמים וארץ, עליונים ותחתונים. בשני ברא רקיע, מן העליונים. בשלישי ברא מן התחתונים, דשאים וזרעים, שנאמר תדשא הארץ. ברביעי ברא מן העליונים, את המאורות. בחמישי ברא מן התחתונים, ישרצו המים. בששי ברא אדם. אמר אם אני בורא אותו מן העליונים, מוסיפין על התחתונים, אלא בראו מן העליונים והתחתונים, להכריע ביניהן, וייצר ה' אלהים את האדם עפר, הרי מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים, הרי מן העליונים. לכך נאמר עושה שלום במרומיו". (משנת רבי אליעזר פרשה ד)

מחשבה אחת על “תשובה להרמוניה – פרשת שופטים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s