"ותשועה ברוב יועץ" – פרשת יתרו


יתרו מאיר את עיני משה כי לא טוב המעשה אשר הוא עושה לשפוט את העם לבדו מהבוקר עד הערב, ומייעץ לו להאציל סמכויות בתחום השיפוט, ומשה מקבל את דבריו.

"וַיֵּ֥שֶׁב מֹשֶׁ֖ה לִשְׁפֹּ֣ט אֶת־הָעָ֑ם וַיַּעֲמֹ֤ד הָעָם֙ עַל־מֹשֶׁ֔ה מִן־הַבֹּ֖קֶר עַד־הָעָֽרֶב: וַיַּרְא֙ חֹתֵ֣ן מֹשֶׁ֔ה אֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁר־ה֥וּא עֹשֶׂ֖ה לָעָ֑ם וַיֹּ֗אמֶר מָֽה־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ אֲשֶׁ֨ר אַתָּ֤ה עֹשֶׂה֙ לָעָ֔ם מַדּ֗וּעַ אַתָּ֤ה יוֹשֵׁב֙ לְבַדֶּ֔ךָ וְכָל־הָעָ֛ם נִצָּ֥ב עָלֶ֖יךָ מִן־בֹּ֥קֶר עַד־עָֽרֶב… וַיֹּ֛אמֶר חֹתֵ֥ן מֹשֶׁ֖ה אֵלָ֑יו לֹא־טוֹב֙ הַדָּבָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אַתָּ֖ה עֹשֶֽׂה: נָבֹ֣ל תִּבֹּ֔ל גַּם־אַתָּ֕ה גַּם־הָעָ֥ם הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עִמָּ֑ךְ כִּֽי־כָבֵ֤ד מִמְּךָ֙ הַדָּבָ֔ר לֹא־תוּכַ֥ל עֲשֹׂ֖הוּ לְבַדֶּֽךָ: עַתָּ֞ה שְׁמַ֤ע בְּקֹלִי֙ אִיעָ֣צְךָ֔ וִיהִ֥י אֱלֹהִ֖ים עִמָּ֑ךְ הֱיֵ֧ה אַתָּ֣ה לָעָ֗ם מ֚וּל הָֽאֱלֹהִ֔ים וְהֵבֵאתָ֥ אַתָּ֛ה אֶת־הַדְּבָרִ֖ים אֶל־הָאֱלֹהִֽים: וְהִזְהַרְתָּ֣ה אֶתְהֶ֔ם אֶת־הַחֻקִּ֖ים וְאֶת־הַתּוֹרֹ֑ת וְהוֹדַעְתָּ֣ לָהֶ֗ם אֶת־הַדֶּ֙רֶךְ֙ יֵ֣לְכוּ בָ֔הּ וְאֶת־הַֽמַּעֲשֶׂ֖ה אֲשֶׁ֥ר יַעֲשֽׂוּן: וְאַתָּ֣ה תֶחֱזֶ֣ה מִכָּל־הָ֠עָם אַנְשֵׁי־חַ֜יִל יִרְאֵ֧י אֱלֹהִ֛ים אַנְשֵׁ֥י אֱמֶ֖ת שֹׂ֣נְאֵי בָ֑צַע וְשַׂמְתָּ֣ עֲלֵהֶ֗ם שָׂרֵ֤י אֲלָפִים֙ שָׂרֵ֣י מֵא֔וֹת שָׂרֵ֥י חֲמִשִּׁ֖ים וְשָׂרֵ֥י עֲשָׂרֹֽת: וְשָׁפְט֣וּ אֶת־הָעָם֘ בְּכָל־עֵת֒ וְהָיָ֞ה כָּל־הַדָּבָ֤ר הַגָּדֹל֙ יָבִ֣יאוּ אֵלֶ֔יךָ וְכָל־הַדָּבָ֥ר הַקָּטֹ֖ן יִשְׁפְּטוּ־הֵ֑ם וְהָקֵל֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְנָשְׂא֖וּ אִתָּֽךְ: אִ֣ם אֶת־הַדָּבָ֤ר הַזֶּה֙ תַּעֲשֶׂ֔ה וְצִוְּךָ֣ אֱלֹהִ֔ים וְיָֽכָלְתָּ֖ עֲמֹ֑ד וְגַם֙ כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה עַל־מְקֹמ֖וֹ יָבֹ֥א בְשָׁלֽוֹם: וַיִּשְׁמַ֥ע מֹשֶׁ֖ה לְק֣וֹל חֹתְנ֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר אָמָֽר" (שמות יח, יג-כד)

כאשר יתרו מבקש לשוב לארצו משה מבקש ממנו להישאר עימהם בכדי שיהיה להם לעיניים:
"וַיֹּ֕אמֶר אַל־נָ֖א תַּעֲזֹ֣ב אֹתָ֑נוּ כִּ֣י׀ עַל־כֵּ֣ן יָדַ֗עְתָּ חֲנֹתֵ֙נוּ֙ בַּמִּדְבָּ֔ר וְהָיִ֥יתָ לָּ֖נוּ לְעֵינָֽיִם" (במדבר י ,לא)

כלומר, שיאיר את עיניהם במקומות בהם תיפול טעות, כפי שעשה בעצתו להאציל סמכויות בתחום השיפוט:"והיית לנו לעיניים. שאם נטעה בדבר אתה תאיר עינינו, כשם שעשית בדיינין" (מדרש אגדה במדבר פרק י סימן לא)

ויש להבין, האם חסרים חכמים בעם ישראל שיאירו את העיניים, במקומות בהם תיפול הטעות?
התשובה היא שלא חסרים חכמים, אך לא משנה כמה חכמים יהיו לעולם "מה שרואים משם לא רואים מפה" כלומר, יתרו רואה מה שאנו לא מצליחים לראות וזאת מאחר ויתרו הוא חיצוני לעם ישראל.וכן הוא אצל כל אדם ואדם, פעמים רבות שאנו לא רואים על עצמנו דברים שאחרים רואים עלינו בקלות רבה, ואין זאת עקב טיפשותנו או חכמתם אלא בעקבות שתי סיבות, האחת, שהאדם קרוב אצל עצמו ולכן אינו רואה את עצמו בצורה אובייקטיבית, זוהי הסיבה שבגינה קרוב פסול מלהעיד. השנייה, מאחר והאדם אוהב את עצמו לכן הוא משוחד בכל הקשור לענייניו, וידוע "כִּ֣י הַשֹּׁ֗חַד יְעַוֵּר֙ עֵינֵ֣י חֲכָמִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽם" (דברים טז, יט).

על כן, אמר שלמה בחכמתו "ו֝תְשׁוּעָ֗ה בְּרֹ֣ב יוֹעֵֽץ" (משלי פרק יא, יד), על ידי הייעוץ ניתן לנו לראות את הסיטואציה מזווית חיצונית לנו.

הרב קוק הרחיב בנקודה זו על דברי רבי אלעזר בתלמוד, לפיהם שר המשקים ושר האופים חלמו כל אחד בנוסף לחלומו, גם את פתרון חלום חברו, רבי אלעזר לומד זאת, מכך ששר האופים ביקש מיוסף לפתור את חלומו רק לאחר שראה כי "טוב פתר" את חלומו של שר המשקים, ומניין ידע שר האופים כי "טוב פתר" יוסף את חלומו של שר המשקים בטרם שהפתרון יתגשם? מכאן שכל אחד חלם גם את הפתרון של חברו.

"וירא שר האפים (כי טוב פתר) – מנא ידע? אמר רבי אלעזר: מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו". (מסכת ברכות דף נה ע"ב)

הרב קוק הרחיב את היריעה והסביר כי רבי אלעזר רמז לנו כאן, שאת הדברים הנוגעים אלינו שאנו רואים בצורה מטושטשת "כחלום" חברנו רואה אותם בצורה בהירה, הוא רואה את "הפתרון". וזאת לשונו של הרב:


"שר האופים כי טוב פתר, מנא ידע אמר רבי אלעזר מלמד שכל אחד ואחד הראוהו חלומו ופתרון חלומו של חבירו. חק הוא בתורת נפש האדם, כי הדברים היותר קרובים אל האדם יכיר אותם בהכרה כהה והדברים הרחוקים יכיר בהכרה יותר ברורה. והדבר הזה נוהג גם כן בצרכי האדם וכל הנהגותיו, למשל מחקרי המציאות ידענו יותר בנקל לכוין את מרחקי הכוכבים מכיוון של המרחקים שבין עיר ועיר, האדם יכיר יותר את חבירו ותכונותיו ממה שיכיר את עצמו לפי האמת. סבות רבות יש בדבר, ובודאי ע"י זאת המערכה תצא אל הפועל הטובה האנושית. כי עניני עצמו אף שיכירם בהכרה חלושה ומטושטשת המה קרובים אל לבו מצד אהבת עצמו הקשורה באדם, אבל עניני חבירו זולתי הכח הניתן להיות אפשר לחדור עליהם בעין בהירה יתר שאת מעניני עצמו הפנימיים אז היה קשר הכללי רפה מאד. על כן בסדרי החלומות ההולכים לפי מצב כח הנפשי המוכן מראש, נתגלה פה שמה שנוגע לעצמו ראה רק את חלומו, החלום מעוטף ברמזים הנצרך לפותרים, ומה שנוגע לחבירו ראה פתרון חלומו של חבירו בעין בהירה כמו שהיא. ומתורה הנפשית הזאת תצא התכוננות החברה האנושית, שיהיה כל אחד מכיר גם מצד הרוחניות את תועלת העזרו בחברו" (עין איה, ברכות ב, פרק תשיעי-הרואה פסקה עא.)

כאמור בדברי הרב, מלבד הסיבות הטכניות לכך שאנו לא רואים את מה שקשור אלינו בצורה אובייקטיבית, ישנה סיבה אידיאלית, והיא בכדי לחזק את הקשר והאינטרקיצה שבין אנשים.
על כך נאמר "לֹא־ט֛וֹב הֱי֥וֹת הָֽאָדָ֖ם לְבַדּ֑וֹ אֶֽעֱשֶׂה־לּ֥וֹ עֵ֖זֶר כְּנֶגְדּֽוֹ" (בראשית, פרק ב פסוק יח), בכדי שהאדם לא יהיה לבדו שזה דבר לא טוב, העזר שלו הוא כנגדו, כלומר מחוץ לו, מהצד השני.

אם הפנמנו נקודה זו, היא צריכה להוביל אותנו ראשית, לשים לב טוב טוב למה אנשים אומרים עלינו וכיצד הם חווים אותנו, במיוחד לשים לב לביקורת מאחר והיא נדירה בעקבות שאנשים ברובים הם מנומסים, ומביקורת יש הרבה מה ללמוד בכדי להשתפר בבחינת "ומעז יצא מתוק" (שופטים יד, יד) מהעזות של הביקורת נוכל להוציא מתיקות של תיקון. (כמובן שלא מדובר על ביקורת של אדם שמבקר מרוע לב או מתוך אינטרס שלו). שנית, להיעזר באנשים בצורה יזומה ולא לחשוש מביקורת.


על כן, בכדי לעשות צעד ראשון, תשאלו שנים או שלושה חברים או בני משפחה ובכללם את בן / בת הזוג את השאלות הבאות:1. במה אני טוב? 2. מה מאפיין אותי?3. במה אני צריך להשתפר בכדי להצליח יותר?
דרך צלחה!

 

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “"ותשועה ברוב יועץ" – פרשת יתרו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s