ומחשבה איהו אדם (זוהר) – פרשת ויצא

הבעש"ט טבע את הכלל "כי במקום שאדם חושב במחשבה שם הוא כולו" (כתר שם טוב חלק א אות נו), כלומר, האדם נמצא במקום בו נמצאים מחשבותיו ולא במקום בו גופו נמצא.

כך למשל אדם הנמצא בחתונה, אך נזכר ומהרהר באירוע עצוב בחייו, הרי שבאותו רגע רגשותיו, הבעות פניו, תנוחת גופו ותגובותיו תואמים למקום בו נמצאת מחשבתו ולא במקום בו הוא נמצא בפועל, באותו רגע של הרהור הוא לא שם לב למה עיניו רואות ומה אוזניו שומעות, הוא רואה ושומע את הקולות שבמחשבתו ולא את אלו שבסביבתו.

בטרם נעמיק בכלל זה והשלכותיו לחיינו, נבקש לראות כיצד הוא מופיע בפרשתנו.

"מקום שדעתו של אדם שם נחשב כאילו הוא שם בפועל" (שם משמואל)

יעקב, בבורחו מפני עשיו אחיו, יוצא מבאר שבע ללכת חרנה, אל לבן דודו. בדרכו, מגיע הוא למקום קדוש, בית אל, ושם הוא מתנבא בחלום על מלאכים שעולים ויורדים בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.

"וַיֵּצֵ֥א יַעֲקֹ֖ב מִבְּאֵ֣ר שָׁ֑בַע וַיֵּ֖לֶךְ חָרָֽנָה:וַיִּפְגַּ֨ע בַּמָּק֜וֹם וַיָּ֤לֶן שָׁם֙ כִּי־בָ֣א הַשֶּׁ֔מֶשׁ וַיִּקַּח֙ מֵאַבְנֵ֣י הַמָּק֔וֹם וַיָּ֖שֶׂם מְרַֽאֲשֹׁתָ֑יו וַיִּשְׁכַּ֖ב בַּמָּק֥וֹם הַהֽוּא: וַֽיַּחֲלֹ֗ם וְהִנֵּ֤ה סֻלָּם֙ מֻצָּ֣ב אַ֔רְצָה וְרֹאשׁ֖וֹ מַגִּ֣יעַ הַשָּׁמָ֑יְמָה וְהִנֵּה֙ מַלְאֲכֵ֣י אֱלֹהִ֔ים עֹלִ֥ים וְיֹרְדִ֖ים בּֽוֹ" )בראשית כח, י-יב)

לדברי רש"י (ע"פ מדרש בראשית רבה סח, יב) עליית וירידת המלאכים בחלומו של יעקב בבית אל, היוותה חילוף משמרות בין מלאכי ארץ ישראל שליוו את יעקב עד כאן ומלאכי חו"ל שירדו ללוות את יעקב מכאן והלאה.

וישנם שתי שאלות על נבואתו זו של יעקב, ראשית, מדוע הנבואה היא 'בחלום', כידוע נבואה בחלום היא נבואה בדרגה נמוכה, ועל כן, היה מצופה כי יעקב לפי מעלתו ומעלת המקום בו היה יתנבא "בהקיץ". קושיה זו מקשה ספר הזוהר הקדוש וזו לשונו:

וכי יעקב קדישא דאיהו שלימא דאבהן בחלמא אתגלי עלוי? ובאתר דא קדישא לא חמא (ליה) אלא בחלמא? (זוהר כרך א, פרשת ויצא דף קמט עמוד ב).

תרגום חופשי: וכי יעקב הקדוש שהוא השלם שבאבות, בחלום נגלה אליו (הקב"ה)? ובמקום הקדוש הזה לא נראה אליו אלא בחלום?

שאלה שנייה, מדוע מתבצע חילוף משמרות בין מלאכי ארץ ישראל למלאכי חוץ לארץ כאן בבית אל, מרכז הארץ, ולא על גבול ארץ ישראל?

קושיה זו עולה גם בחזרתו של יעקב לארץ ישראל אחרי עשרים שנה, גם אז, בחזרתו, פגש יעקב שני מחנות של מלאכים:

"וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ־בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִֽים: וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה וַיִּקְרָא שֵֽׁם־הַמָּקוֹם הַהוּא מַֽחֲנָֽיִם" (בראשית פרק לב, ב-ג)

ולדברי רש"י, גם כאן, מדובר בחילוף בין מלאכי חו"ל למלאכי ארץ ישראל:

רש"י: "מחנים – שתי מחנות, של חוצה לארץ שבאו עמו עד כאן, ושל ארץ ישראל שבאו לקראתו".

וזאת למרות המרחק הרב שעוד היה בין יעקב לגבול ארץ ישראל, וכפי שהעיר על כך הרמב"ן, וזו לשונו:

"ויפגעו בו מלאכי אלהים – לשון רש"י, מלאכי ארץ ישראל יצאו לקראתו. מחנים, שתי מחנות של חוצה לארץ באו עמו עד כאן ושל ארץ ישראל יצאו לקראתו. ואני תמה בזה, שהרי עדיין לא הגיע יעקב לארץ ורחוק היה משם ושלח מלאכים אל עשו מרחוק, ושם (להלן לב כג) נאמר ויעבור את מעבר יבק, שהוא "יבק הנחל גבול בני עמון" (דברים ג טז), שהוא דרומית מזרחית לארץ ישראל, ועדיין יש לו לעבור גבול בני עמון ומואב ואחרי כך ארץ אדום…" (רמב"ן, שם)

בעקבות קושיות אלו חלק הרמב"ן על רש"י, הן באשר להופעת המלאכים בבית אל, והן באשר להופעת המלאכים במחניים. מאחר ולא יתכן שיתבצע חילוף מלאכים כל עוד יעקב לא הגיע לגבול הארץ.

אם כן, כיצד יתכנו דברי רש"י שלמען האמת הם אינם דבריו אלא דברי המדרש?

השם משמואל מתרץ את כל הקושיות האלו ע"פ הכלל בו פתחנו, והוא –

"שכל מקום שדעתו של אדם שם נחשב כאילו הוא שם בפועל" (שם משמואל, ויצא שנת תרע"ב)

לפיכך, לא המקום הגיאוגרפי קבע את ההתרחשויות, אלא דעתו של יעקב. ולכן, כאשר יעקב גמר בדעתו לצאת לחו"ל הוא נחשב כמי שיצא ולכן באותה העת הוא מתנבא בחלום כנאה לנבואת חו"ל והמלאכי ארץ ישראל מתחלפים במלאכי חוץ לארץ. ולהפך כאשר יעקב גמר בדעתו לחזור לארץ ישראל, הוא נחשב כמי שהגיע לארץ, ובהתאם מתבצע חילוף מלאכים, והוא מתנבא בהקיץ (ראו על כך, ועוד בדברי השם משמואל שם).

המחשבה היא בידינו ואין אנו בידה

אם כן, אנו רואים שבמקום שהאדם חושב שם הוא נמצא ממש על כל ההשלכות שיש לכך וכדברי הבעש"ט בתחילת דברנו. ועל כן, עלינו לבדוק האם מחשבותינו נמצאות היכן שאנו רוצים להיות.

אנו לא צריכים לקבל את המחשבה כנתון, המחשבה היא בידנו עליה לשרת אותנו ואין אנו צריכים לשרת אותה.

רוב האנשים אינם שולטים במחשבותיהם, הם מקבלים את מחשבותיהם כנתון שאין בלתו, בנוסף, רוב האנשים שוהים רבות במחשבות שליליות ושוהים מעט במחשבות חיוביות. שימו לב, כמה אנו שוהים במחשבה על ביקורת שנאמרה לנו, לעומת מילות שבח שנאמרה לנו. שמא תאמרו, כי במחשבות על הדברים השלילים בחיינו ישנה תועלת ובמחשבות על הדברים החיוביים שבחיינו אין תועלת, הרי שזו טעות.

לשהות רבות במחשבות שליליות לא מקדם אותנו, להפך זה מוריד לנו את הביטחון העצמי את המוטיבציה ואת שמחת החיים, ומכאן פוגע בביצועים שלנו וביחסים שאנו יוצרים עם סביבתנו.

אז תשאל השאלה, האם לא לחשוב על הדברים שצריכים תיקון?

התשובה היא, לפעמים כן, ולפעמים לא.

וכפי דרשו חז"ל את הפסוק "דאגה בלב איש ישיחנה" (משלי כה, יב) יש אומרים ישיחנה מדעתו ויש אומרים ישיחנה לאחרים, כלומר ישנם מחשבות שליליות שעלינו להתעלם מהם מאחר ולא תצא כל תועלת מלשהות בהן, וישנם מחשבות מהן לא ניתן להתעלם, בהן צריך לטפל, אולם, גם כאן אנו נחשוב עליהם בצורה חיובית בצורה שתקדם אותנו.

לדוגמא, אם חווינו כשלון כלשהו, במקום לשהות במחשבות על "איך טעיתי" ו"כמה זה היה גרוע" נשהה במחשבות חיוביות כגון: מה למדתי מהטעות וכיצד אפעל בפעם הבאה. כלומר, במקום לשהות במחשבות על הכישלון נשהה במחשבות על הפתרון.

יש לדעת כי אנו מושכים על עצמנו את מה שאנו חושבים עליו, ועל כן, כאשר אנו חושבים על הכישלון, אנו מושכים אותו לחיינו, וזאת בין אם אנו חושבים עליו בצורה חיובית ובין אם אנו חושבים עליו בצורה שלילית, כלומר, יש אדם שחושב "אני בטח אכשל", ויש אדם שחושב "רק שלא אכשל", החידוש הוא שגם האדם הזה שמקווה לטוב, לא חושב נכון, כי הוא חושב בסופו של דבר על "הכישלון", בשפה המקצועית אומרים "תת המודע לא מכיר את המילה – לא".

בכדי להמחיש זאת, אבקש מכם לא לחשוב על פיל בצבע זהב, ולא על דג בצבע וורוד.

על מה חשבתם?

נכון, חשבתם על פיל זהב ועל דג וורוד, כך בדיוק אותו אדם שחושש מהכשלון חושב בסופו של יום על כשלון, וזה מה שהוא מושך לחייו. בבחינת "כאשר יגורתי בא לי", וכפי שכתב הבעש"ט, וזו לשונו:

"והבוטח בה' חסד יסובבנו- ומי שהוא להפך, ומתיירא תמיד מהעונש, הוא מדבק עצמו בדינים וחס ושלום שלא תבוא לו רעה כמו שכתוב "ומגורתם הביא להם". כי בכל עניין שאדם חושב עליו הוא נדבק בו, ואם הוא חושב על הדין הוא נדבק בדין ואם הוא בוטח בחסד, שם תדבק נשמתו חסד יסובבנו". (כתר שם טוב חלק א אות רל)

אם כן, לחשוב חיובי זה לחשוב על דבר חיובי, ולא לשלול את השלילי.

הפסימיים תמיד צודקים

אם נשים לב, יוצא מדברינו שאנשים פסימיים תמיד צודקים, שהרי מאחר והם חושבים שדבר לא טוב יקרה להם, זה אכן מה שקורה.

והדבר החמור יותר, הוא שכאשר מתרחש אותו דבר שלילי ממנו הם חששו כל כך, הם לומדים מכך להמשיך באותה דרך של פסימיות, מאחר והם רואים שהחשש שלהם היה מוצדק "ידעתי שזה מה שיקרה" וזה עוד יותר מחזק להם את המחשבות הפסימיות ככדור שלג שגדל וגדל, שהרי הם תמיד צדקו …

ואינם מבינים שהדרך בה הם חושבים היא שמביאה על עצמם את כל אותם דברים שליליים כנבואה שמגשימה את עצמה.

 

הסחת דעת

אז כיצד נשנה את המחשבה? זה פשוט מאוד, עלינו ראשית כל, לשים לב היכן מחשבתנו נמצאת, וכאשר נשים לב שהיא במקום שלילי, נחשוב או על דבר חיובי או על אותו דבר עליו אנו חושבים רק בצורה חיובית כפי שהסברנו לעיל, ומאחר שלא ניתן לחשוב על שני דברים במקביל המחשבה על הדבר החיובי תדחק את המחשבה השלילית וכפי שביאר ר' נחמן, וזו לשונו:

כשמתגברים על האדם מחשבות רעות והרהורים, והוא מתחזק ומתגבר עליהם ומנצח אותם, יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מזה … הכלל שא"א בשום אופן בעולם שיהיו שני מחשבות ביחד בפעם אחד. ע"כ בקל יכולין לגרש מחשבות רעות רק בשב ואל תעשה, דהיינו שלא לחשוב אותו המחשבה רק לחשוב איזה מחשבה אחרת בתורה או עבודה או אפילו מו"מ, כי א"א שיהיו שני מחשבות ביחד בשום אופן. וכבר מבואר במ"א (לעיל בסי' עב) שאין צריכין לעשות מלחמה ולנענע ראשו אנה ואנה כדי לגרש המחשבות רעות כי אין זה מועיל כלל, אדרבא עי"ז מתגברים יותר רק לבלי להשגיח עליהם כלל, רק לעשות את שלו במה שהוא עוסק בתורה או תפילה או מו"מ, ולבלי להסתכל לאחוריו כלל ועל ידי זה ממילא תסתלק (ליקוטי מוהר"ן תורה רלג)

במקום אחר סיפר ר' נחמן (ליקוטי מוהר"ן תורה ע"ב) על יהודי אחד שלא הצליח להתרכז בתפילה מאחר וכל פעם שעמד להתפלל חשב על איזה 'ערל' שעומד למולו, וכל ניסיונותיו להילחם במחשבה זו לא הועילו, עד שאמר לו חכם אחד שייתן לערל לעמוד לפניו 'ומה בכך', ורק אז הוא נפטר מהמחשבה. במילים אחרות,אותו חכם יעץ לו להפסיק ולהילחם במחשבה הזו, כי כל עוד הוא נלחם בה – עליה הוא חושב, המלחמה כאן לא עוזרת, מה שעוזר הוא פשוט לחשוב על דבר אחר.

שאלת השאלות

אם נחדור יותר עמוק לתבניות החשיבה, נשים לב, שפעמים רבות המחשבות שלנו באות בצורה של שאלה, וכאשר השאלה היא שלילית לא משנה מה נענה עליה זה לא תהיה חשיבה חיובית, אפשר לומר ששאלות שליליות הרבה פעמים באות עם הנחות יסוד שליליות וכאשר אנו עונים עליהם, אנו נופלים בפח מאחר ואנו מקבלים את הנחת היסוד. לדוגמא, שאלה כמו "כמה זמן עוד אחזיק מעמד" לא משנה מה נענה, זו כבר חשיבה שלילית, מאחר וגם אם נענה "עוד הרבה זמן", קבלנו את הנחת היסוד שחיינו ימשיכו להיות קשים וידרשו מאמץ.

על כן, עלינו לשים לב, לכך שלחשוב חיובי, זאת אומרת גם לשאול את עצמנו שאלות אם הנחות יסוד חיוביות.

שאלות כגון, על מה אני מכיר תודה, מה אני אוהב, מה אני מעריך, מה למדתי ועוד, כל השאלות האלו טומנות הנחות יסוד חיוביות, שאני מוכיר תודה אוהב ומעריך את עצמי.

לסיכום, האדם נמצא היכן שמחשבתו נמצאת, ככל שישהה במחשבות על דברים שליליים זה ישיפיע עליו לרעה וימשוך עליו את הדבר עליו הוא חושב, ולהפך ככל שיחשוב על דברים חיוביים זה ישיפיע עליו לטובה ומחשבתו תמשוך דברים טובים לחייו.

שינוי המחשבה נעשה על ידי שחושבים על דבר אחר, ולא כאשר נלחמים במחשבות.

ישנם מחשבות שליליות אותם עלינו להסיח מדעתנו, וישנם מחשבות שליליות מהן לא ניתן להתעלם, במקרה כזה נחשוב על אותו עניין בצורה חיובית, כלומר נחשוב על הפתרון ועל מה שלמדנו מכך.

עלינו בנוסף להשים לב איזה שאלה צצה במחשבתנו, על שאלה שלילית לא עונים אלא מנסחים אותה בצורה חיובית.

תחשבו טוב יהיה טוב.

תרגיל לפיתוח חשיבה חיובית

תשאלו את עצמכם, שאלות אלו למשך 14 יום, בכל בוקר ובכל ערב ולאחר מכן תצהירו דבר חיובי כרצונכם:

 

שאלות בוקר:

  1. על מה אני מכיר תודה בחיי?
  2. על מה אני מעריך את עצמי?
  3. את מי אני אוהב?
  4. איזה אדם אני רוצה להיות היום?

הצהרה: בכל יום ויום שעובר אני נעשה לאדם _______ יותר.

 

שאלות ערב:

  1. על מה אני מכיר תודה על היום שעבר?
  2. למי אני סולח?
  3. למי אני מודה?
  4. מה למדתי היום? וכיצד היום הזה יעשיר את חיי?

הצהרה: בכל יום ויום שעובר עלי אני לומד להיות אדם יותר ______.

 

בהצלחה!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.