האם עברך מקדם את עתידך – פרשת ראה

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן (ר' ישראל מסלנט)

"רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה" (דברים פרק יא, כו-כט)

פסוק זה, כמו כל פסוק בתורה, אינו סיפור דברים על התרחשויות העבר בלבד. אלא הוא טומן בחובו מסר רלוונטי לכל דור ודור ולכל אחד ואחת.

פסוק זה רומז לנו, כי בכל יום ויום הקב"ה מעמיד בפנינו את האפשרות לבחור לנתב את חיינו לחיים של ברכה או קללה ח"ו. הקב"ה ה"מחדש בטובו, בכל יום תמיד, מעשה בראשית" מחדש לנו בכל יום ויום את הבחירה לבחור בטוב או ברע.

משמעות הדברים היא – שלא משנה מה עשית ולא משנה מה עבר אלייך בחייך, לעולם יש בידך את הבחירה לנתב את חייך במקום בו אתה נמצא, לברכה או לקללה.

"הנה מה שאמר 'נותן' ולא אמר 'נתתי', יבואר שאם אמר נתתי הוה אמינא שהבחירה שניתנה לאדם לילך בדרך הטוב הוא דווקא בתחילת הבחירה, אבל אם בירר לו דרך הרע אין לו תקנה אף אם בירר לו אח"כ דרך הטוב, לכך אמר הכתוב 'נותן' והוא לשון הווה, פירוש שאמר הקב"ה שכל ימיך עד תשלום ימיך יש לך ברירה לבחור בדרך הטוב אפילו עד יום המיתה". (הגר"א, תורת אליהו, פרשת ראה)

לדוגמה, אדם שהתברך בעושר, מכאן והלאה הברכה או הקללה בידיים שלו, אם יעשה עם עושרו דברים טובים וינהל חיים תקינים נוחים ובעלי משמעות הרי שעושרו לברכה. אולם, אם העושר יעביר אותו על דעתו, ויביא אותו להתנכר ולהתגאות על קרוביו וכדומה הרי שעושרו לקללה.

ולהפך, אדם שעשה מעשים רעים או שהתרחשו לו דברים לא טובים בחייו, עומדת בפניו הבחירה לנתב את חייו לברכה, למרות הכל.

השפת אמת כותב, כי זהו עומק כוונת דברי מדרש רבה על הפרשה, המלמד, כי אין מפסיקים בקריאת הקללות (לעלות אדם אחר לתורה).

לדבריו, המדרש רומז לנו בהלכה זו, כי "אין אחרית וסוף לקללה" כלומר, הקללה היא לא סוף סיפור, לעולם יש בידנו את האפשרות להפוך כל קללה לברכה, וז"ל:

"במדרש אין מפסיקין בתוכחות ואל תקוץ לא תעשה תוכחות קוצין קוצין כו'. דכתיב אנכי נותן כו' היום ברכה וקללה. פירוש, שבכל יום ניתן לבני ישראל בחירה חדשה. אם כן, לעולם ביד האדם להפוך הרע לטוב. ואין לדבר סוף. וזה שכתוב אין מפסיקין קוצין קוצין כי אין אחרית וסוף להקללה". (שפת אמת דברים פרשת ראה [תרל"ה] )

אל תשגיח על העולם

הגר"א הוסיף ודייק כי הפסוק פותח בלשון יחיד "ראה", לומר לך, שאפילו כל העולם בוחרים בדרך הקללה זה לא מונע ממך לנצל את הבחירה החופשית שהקב"ה שם לפניך לבחור בברכה.

"ואילו עוד יאמר האדם דזהו כשיש בעולם צדיקים אבל מהו אם אני לבד אברור לי דרך הטוב מה אני, לכך אמר הכתוב "ראה" בלשון יחיד, ולא אמר "ראו" בלשון רבים, אלא רצה לומר, ראה לפניך ואל תשגיח על העולם". (תורת אליהו, שם)

צביון חדש

כאשר אנו אומרים שלעולם עומדת בפנינו הבחירה בברכה, אין כוונתנו רק על להבא, כלומר, להשאיר את העבר מאחור ולהסתכל קדימה, אלא כוונתנו היא שיש לנו אף את היכולת לשנות את העבר. לא את עובדות העבר, אלא את ההשפעה שלו על עתידנו.

ונסביר, כל מה שעשינו בעברנו או עבר עלינו ממשיך להשפיע עלינו, לא ניתן למחוק את העבר, גם אם נתכחש לו וגם אם מוחנו ישמיט אותו מזיכרוננו, הרי שאותה החוויה ממשיכה לחיות בתוכנו ולהשפיע עלינו בצורה לא מודעת. לדברי הרב קוק, רצוננו, מעשינו וההויה (כלומר, המציאות, בצורה הכוללת והפרטנית) הנן שלשלת אחת מחוברת, כך שכל אחד מהן משפיע על האחרים, מעשים או חוויות רעות משפיעות על רצוננו, ורצוננו משפיע עליהם:

"ההויה, המעשה הבחירי של האדם ורצונו הקבוע, הנם שלשלת אחת גדולה שמעולם אינם ניתקים אחד מחברו. חפץ האדם קשור במעשיו. גם המעשים של העבר אינם נתקים ממהות החיים והחפץ במקורו … " (אורות התשובה, פרק ו , ה)

בחרטה על העבר יש בכדי להפחית את עוצמת ההשפעה של אותו מאורע על חיינו אך לא למוחקו. הדרך לשנות את מאורעות העבר לטובה היא על-ידי שינוי הרצון לטובה, מאחר ורצוננו מחובר למעשים וחוויות העבר, כמו שהוא מושפע מהן כך הוא גם יכול להשפיע עליהן. כפי שהמשיך והסביר הרב:

"כיון שאין דבר מתנתק לגמרי, יש ביד החפץ להטביע צביון מיוחד גם על המעשים שעברו. וזהו סוד התשובה, שברא אותה הקב"ה קודם שברא את העולם, כלומר: הרחיב את כח היצירה הנפשית הרוחנית ביחושה אל המעשים וההויה, עד שתהיה תופסת ברשותה גם את העבר. הפעולה הרעה הולכת ומתגלגלת, מסבבת כעור ורע, הפסד וכליון, כל זמן שלא הטביע הרצון עליה צביון חדש. הטביע עליה הרצון צביון של טוב, מגלגלת היא עצמה טוב ונועם, חדות ד' ואורו". (שם)

נסביר במילים פשוטות, כאמור לעיל, לא ניתן למחוק את עברנו, אך כן ניתן על ידי שינוי הרצון לשנות את משמעות העבר לחיינו ואת השפעתו עלינו. למשל אדם שעבר סבל בחייו או גרם סבל לאחרים לע"ל, מעשים אלו משפיעים עליו לרעה גם בהווה. יש באפשרותו של אדם זה, להתחרט על העבר ובכך להחליש מעוצמת העבר על עתידו, ויש דרך אחרת דרך שחז"ל מכנים אותה "תשובה מאהבה" שהופכת את העוונות (החסרונות) לזכויות (למעלות). והיא לקחת את חוויות העבר כלימוד לעתיד טוב יותר, במצב כזה העבר הופך להיות הכוח שדוחף את העתיד לטובה. בדוגמא שהבאנו לעיל, אותו אדם לא מחליש את חוויות העבר אלא משתמש בהם בכדי שלא לגרום סבל לאחרים ושלא ליתן לאנשים אחרים לגרום סבל לזולת.

או אז, חווית העבר לא ממשיכה לגלגל "כעור ורע, הפסד וכיליון" אלא "טוב ונועם" חדווה ועשייה. העוונות הופכים לזכויות.

"והאמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם (על אותן זדונות) הוא יחיה". (מסכת יומא דף פו ע"ב)

והיה – לשון שמחה

עניין זה מתקשר לנו לדברי חז"ל לפיהם המילה "והיה" היא לשון שמחה, והמילה "ויהי" היא לשון צער, וז"ל המדרש:

"ר"ש בר אבא משום ר' יוחנן בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה ושמחה, אם צרה אין צרה כיוצא בה, ואם שמחה אין שמחה כיוצא בה, אתא רבי שמואל בן נחמני ועבד פלגא בכל מקום שנאמר ויהי משמש צרה, והיה שמחה" (בראשית רבה פרשה מב סימן ג)

עם כלל זה אנו נפגשים בפרשתנו בפסוק:

"וְהָיָ֗ה כִּ֤י יְבִֽיאֲךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁר־אַתָּ֥ה בָא־שָׁ֖מָּה לְרִשְׁתָּ֑הּ וְנָתַתָּ֤ה אֶת־הַבְּרָכָה֙ עַל־הַ֣ר גְּרִזִ֔ים וְאֶת־ הַקְּלָלָ֖ה עַל־הַ֥ר עֵיבָֽל" (דברים יא, כט)

הביאה לארץ היא דבר משמח, ועל כן הפסוק פותח במילה "והיה".

מהו עומק משמעות הדברים, מדוע "והיה" זה לשון שמחה, ו"ויהי" לשון צער?

אם נשים לב, היה – לשון עבר, אולם, שמוספים למילה זאת, את האות וי"ו "והיה" המילה הופכת ללשון עתיד, כדברי הפסוק:

"וְהָיָ֣ה׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֘ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאֹֽבְדִים֙ בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם וְהִשְׁתַּחֲו֧וּ לַיקֹוָ֛ק בְּהַ֥ר הַקֹּ֖דֶשׁ בִּירוּשָׁלִָֽם" (ישעיהו פרק כז, יג)

לעומת זאת, המילה "יהי" היא לשון עתיד, כמו שאנו אומרים "לו יהי", וכאשר אנו מוסיפים למילה זאת את האות וי"ו "ויהי" היא הופכת ללשון עבר, כדברי הפסוק:

"וַיְהִ֣י בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֗ם וַיִּגְדַּ֤ל מֹשֶׁה֙ וַיֵּצֵ֣א אֶל־אֶחָ֔יו וַיַּ֖רְא בְּסִבְלֹתָ֑ם וַיַּרְא֙ אִ֣ישׁ מִצְרִ֔י מַכֶּ֥ה אִישׁ־ עִבְרִ֖י מֵאֶחָֽיו" (שמות ב, יא)

זאת אומרת, שאם עתידנו, ה"יהי" שלנו, תקוע בעבר "ויהי" זהר, אך אם, העבר שלנו, ה"היה" שלנו, מקדם את עתידנו "והיה" – זו שמחה.

הביטוי להאמין בכוחה של תשובה, אין כוונתו להאמין כי הקב"ה סולח לי על מעשי הרעים, בכך קל להאמין. כוונתו של ביטוי זה הוא להאמין שלא משנה מה עשיתי ומה עבר עלי בחיי, אני יכול להשתנות לטובה ולנתב את עברי לדרך של ברכה.

שנזכה שעברנו יקדם את עתידנו.

 

מחשבה אחת על “האם עברך מקדם את עתידך – פרשת ראה

  1. מירו דיין

    דברים נפלאים ומתוקים.
    אהבתי במיוחד את ויהי ….והיה-לשון שמחה.עבר ועתיד.מתוק מדבש.
    חוץ מיזה -מתגעגע.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.