תפילה מחוללת שינוי

אור וכלי בברכת הכוהנים

לכל השפעה ישנם שני צדדים, צד אחד הוא עצם ההשפעה והנתינה, והצד השני הוא יכולת הקיבול של המקבל את אותה השפעה.

גם ההשפעה הגדולה והאיכותית ביותר לא תניב פרי ללא יכולת קיבול מצד המקבל, כלל זה מופיע בכל הרבדים של המציאות. בטבע, גשם מעבר ליכולת הספיגה של האדמה אינו מועיל. בפיזיולוגיה, האוכל המשובח ביותר לא בונה ולא מזין ללא יכולת עיכול. רוח, החכמה המורכבת ביותר לא תקדם אדם שעדיין לא קנה את הבסיס בכדי להבין את הדברים. כסף, מיליוני שקלים לא יועילו לאדם שאינו בנוי נפשית להחזיק בהם, זה אפילו יכול לדרדר אותו למידות רעות מעשים רעים ולבסוף גם לאיבוד כל מה שקיבל, וכן הלאה.

כלומר לשפע ישנם שני צדדים עצם השפע כמותו ואיכותו, ויכולת הקבלה מצד המקבל לקבל את אותו שפע.

ספרי הקבלה מכנים את שני הצדדים הללו "אור וכלי". השפע מכונה "אור" ויכולת הקיבול של השפע מוכנה "כלי".

ללא 'אור' אין למקבל מה לקבל וללא 'כלי' אין לשפע מקום לחול. (או אז הוא גם עלול להפוך לרועץ).

ברכת כוהנים מיוסדת על העיקרון הזה של אור וכלי, הברכה מתחילה בברכה כללית "יברכך", קרי- שפע, ומסתיימת "בשלום" שהוא כלי הקיבול לשפע, כדברי המדרש:

"ברכת כהנים חותמין בשלום, אר"ש בן חלפתא אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום" (במדבר רבה (וילנא) פרשת פינחס).

כלומר, ברכה ללא שלום אינה מועילה מאחר ולא ניתן להנות ממנה וכפי שכבר אמר החכם מכל אדם "ט֤וֹב פַּ֣ת חֲ֭רֵבָה וְשַׁלְוָה־בָ֑הּ מִ֝בַּ֗יִת מָלֵ֥א זִבְחֵי־רִֽיב" (משלי פרק יז, א)

לא זו אף זו, כל אחת ואחת משלושת הברכות שבברכת כוהנים מיוסדת על העיקרון של אור וכלי (על כך ניתן לקרוא בהרחבה בספר טללי חיים לחלב"ן, פרשת נשא).

במאמר זה נתעמק בברכה האמצעית "יָאֵ֨ר יְקֹוָ֧ק פָּנָ֛יו אֵלֶ֖יךָ וִֽיחֻנֶּֽךָּ" (במדבר ו, כה).

 

לעשות מהתורה תפילה

"יאר ה' פניו" הינה ברכה על התורה, כלומר ברכה על הרוח וההשגה השכלית והרוחנית, כפי שנאמר בתלמוד  "אמר רב יהודה: אורה – זו תורה" (מסכת מגילה דף טז ע"ב).

וברכת "ויחונך" – הינה ברכה על התפילה הנקראת "תחינה", "וָאֶתְחַנַּ֖ן אֶל־יְקֹוָ֑ק בָּעֵ֥ת הַהִ֖וא לֵאמֹֽר" (דברים ג, כג). וכדברי המדרש:

"יאר ה' פניו אליך … זה מאור התורה וכה"א כי נר מצוה ותורה אור: ויחנך, יחנך במשאלות לבך וכה"א וחנותי את אשר אחון" (ספרי זוטא פרק ו, כה).

התורה ובכלל ההשגות השכליות והרוחניות הם "האור", השפע, ואנו צריכים להיות כלי לקיבולם. כלומר, אנו יכולים "להבין" דבר מה אך לא בהכרח ל"הפנים" אותו ישנו מרחק בין מה שמובן בשכלנו לבין מי שאנחנו.

והדרך לגשר על הפער ולהביא את הידיעות לחיינו היא ע"י התפילה – "ויחונך". התפילה שבאה מעומק הלב מחזקת את רצוננו ומשנה אותנו מבפנים להתאים עצמנו למבוקש להיות כלים לשפע.

ועל כן, לא מספיק ללמוד ולהבין מה נכון ומה לא נכון צריך להתפלל על כך, וכפי שלימד ר' נחמן באומרו שטוב לעשות מהתורה תפילה, וז"ל:

"גם טוב לעשות מהתורה תפילה, דהיינו כשלומד או שומע איזה מאמר תורה מצדיק האמת, אזי יעשה מזה תפלה. דהיינו לבקש ולהתחנן לפניו ית', על כל מה שנאמר שם באותו המאמר. מתי יזכה גם הוא לבא לכל זה, וכמה הוא רחוק מזה. ויבקש מאתו ית', שיזכהו לבא לכל הנאמר שם באותו המאמר. והמשכיל והחפץ באמת, יוליכו ה' בדרך אמת, ויבין בעצמו דבר מתוך דבר, איך להתנהג בזה. באופן שיהיו דבריו דברי חן, וטענות נכונות, לרצותו ית' שיקרבהו לעבודתו באמת. וענין השיחה זו, עולה למקום גבוה מאד. ובפרט כשעושה מתורה תפילה, מזה נעשה שעשועים גדולים מאד למעלה" (ליקוטי מוהר"ן תניינא תורה כה).

לאחר כל תובנה או השגה אנו יכולים להתפלל על כך שהדברים יפעלו עלינו ויכנסו ללבנו, ובכך לשהות באותה התובנה ולהעמיק את הקישור אליה.

כפי שהתפילה מכשירה אותנו לקבל את שפע החכמה כך היא מכשירה אותנו לקבל את כל סוגי השפע. אפשר לומר, שהשפע "עומד אחר כותלנו" והוא רק צריך שנהיה כלי לקיבולו ובכוחה של התפילה להכשיר אותנו להיות כלים לשפע.

"העושה תפלתו קבע אין תפלתו תחנונים" (משנה ברכות ד, ד)

מסופר על ר' נחמן שהיה "רגיל מאוד" בתפילות, וכידוע הוא גם חיבר תפילות רבות, מסופר עליו שהיה מתפלל לעיתים תכופות והיה עושה כן בלשון "אשכנז", כלומר בשפה המדוברת באותו המקום והזמן, להורות כי לא מדובר כאן על "טקס", אלא על ביטוי הרצון בצורה הפשוטה והאותנטית ביותר.

"אך עיקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה היה רק ריבוי התפלות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך … והעיקר מה שהועיל לו היו התפלות שהתפלל בלשון אשכנז, שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו, דהינו בלשון אשכנז…" (שבחי הר"ן אות י)

 

"זמן תורה לחוד זמן תפילה לחוד" (מסכת שבת דף י ע"א)

אם כן, הדרך הטובה ביותר להגיע למבוקש היא קודם כל להשכיל מה אנו רוצים, כנגד ברכת "יאר ה' פניו אליך", לא מספיק לרצות טוב, צריך להבין בדיוק מהו אותו הדבר בו אנו חפצים. אם זה בזוגיות או בכל מערכת יחסים אז קודם כל לברר מה אנו רוצים שיהיה במערכת היחסים הזאת? מי אנו רוצים להיות? אם זה בהצלחה אישית אז לברר מה בדיוק אנו רוצים לעשות או להיות? ומה אנו רוצים שיתרחש? ורק לאחר מכן להתפלל על הדבר.

"תורה ותפילה הם מחזקים ומאירים זה לזה, על כן צריכים לעסוק בשניהם דיקא". (ליקוטי עצות, תפילה)

התפילה צריכה להיות משוחררת ללא כל חסימות מצד השכל שחושב ומנתח האם זה הגיוני או אפשרי או האם אני ראוי וכדומה, כלומר "זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד", לא מערבבים ביניהם, אלא מתחילים בשכל בהבנה מדויקת מה אני רוצה לאחר מכן עוזבים את השכל ומתמסרים לביטוי החפץ הפנימי, וכדברי הרב:

"התפלה היא תולדת ההרגשה הנפשית שבעומק טבע הנפש, והשכל ראוי לשמש לה רק כהקדמה ויסוד, שכל מה שיהי' שכלו יותר זך, ומעשיו יותר מכוונים ע"פ זה לתכלית השלמות, כן יתרומם יותר טבע נפשו ויגדל כחה עת אשר תשפך שיחה לפני קונה. אבל לערב בתוך התפלה עצמה עומק חשבון של השפעות שכליות אין זה מגדר התפלה, כי באמת חק התפלה וכל עיקר סגולתה איננו מצד קישור שכלי הגיוני שבא בחשבון, כי-אם למעלה מזה מפני שכך נוסד טבע הנפש, מהתגלות עצם טבע עומק הנפש הזכה בפנותה בגעגועיה לאלהי ישעה. על כן כל מה שלא יערב בה כח אחר בתוך חלק ההרגשה הנפשית, ויניחה בטבעה הטהור לשאוף אל מטרת פעולתה, יותר יגדל כח התפלה" (עולת ראיה, עניני תפלה, תפלה ותורה)

עלינו להבין שעל התפילה לפעול בראש ובראשונה עלינו ומתוך כך יתרחש השינוי גם מסביבנו, לשם כך, אנו צריכים לדעת שאיננו באים בדרישה אלא מביעים כמיהה, ככל שנחוש שהתפילה מבטאת את רצוננו הכנה וחודרת ללבנו כך נדע שכוחה של תפילתנו גדול, וכדברי הרב קוק:

התפילה היא מוציאה אל הפעל והאור, אל החיים הגמורים, את הנכמס בתהומות הנשמה. וכפי מדת טהרתו הפנימית של האדם, כה גדולה היא פעולת ההופעה של התפילה בהיות יוצא ממעמקיו הרצון הפנימי שלו, בהיותו פונה אל מקור חיי כל הנשמות וכל העולמים … וכפי אותה המידה של החדירה הפנימית שלה, ככה גדולה היא התעופה האורית שהיא מגלה, מהוה ומולידה. בירור הביטוי מברר פרטי האורה, מגשם את המציאות בחפץ ברור ומסומן, והדברים הולכים ונעשים, ואי-אפשר לתפילה שלא תעשה את רישומה. אם היא פועלת את פעולתה ע"פ המטרה הפרטית המסוימה(ת) שלה, או מסבבת דרכים רבים ומסובכים, – אלה הם מפלאות תמים דעים …" (עניני תפילה, התפילה המתמדת של הנשמה, ד)

(לציין, כי אין בדברינו בכדי להגביל את כוחה של התפילה  להבאת שינוי בחיינו בלבד, וודאי שיש בכוחה של התפילה לחולל שינוי גם  מעבר לעצמנו, וראה עוד בעניין זה בשמונה קבצים, לרב קוק, קובץ א פסקה רפב, על כך שיש שתי שיטות לערכה של התפילה השיטה הרציונלית והשיטה המיסטית ושתיהן נכונות, במאמר זה התמקדנו בשיטה הרציונלית)

 

כתוב תפילה:

  • בחר/י תחום בחייך בו היית/ה רוצה לערוך שינוי. מדוע זה חשוב לך? מה התועלת שתצמח מכך לך ולבריות? מה היית/ה בדיוק רוצה שיתרחש? מה היית/ה רוצה לשנות בך?

 

  • חבר תפילה שתבטא את רצונך ואת הטוב שיצמח מכך לך ולסביבתך.

 

 

שיתגשמו משאלות לבכם.

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.