פחד – פרשת בחוקותי

הפחד הינו רגש טבעי וחיובי, הוא מזהיר אותנו מסכנה גורם לנו לראות את הנולד ומונע מאיתנו טעויות שעלולות לעלות לנו ביוקר. אולם, כל זאת כאשר הפחד הוא במידה נכונה כך שהוא משמש לנו רק כתמרור אזהרה ולא הופך לתמרור עצירה לחיינו.

כאשר הפחד הוא נפרז הוא הופך לאחד המחסומים היותר גדולים בחיינו, הוא חוסם אותנו מלעשות לפעול ולבוא לידי ביטוי, ובכך הוא משאיר אותנו קטנים, ומעיק עלינו בכל צעד וצעד בחיינו. וכפי שהטיב לתאר הרב קוק וז"ל:

"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירחו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, , שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע".  (אדר היקר ועקבי הצאן / הפחד).

אם כן, ההבדל בין פחד נורמאלי לפחד לא נורמאלי הוא שהפחד הנורמאלי מזהיר והפחד המופרז עוצר, כדברי הרב "הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקף אצבע להצלתו" (שם).

לא זו אף זו, כאשר הפחד הוא מופרז הרי שלא רק שהוא מונע אותנו מלפעול אלא הוא בעצמו מפיל ומכשיל אותנו, כמאמר איוב "כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי" (פרק ג, כה). כפי שהסביר פסוק זה בעל ספר ערבי נחל:

"כי ברית כרותה ליראה ששואבת וממשכת הדבר ההוא אליו, כי אבן שואבת היא"  (בראשית ויצא – דרוש ב)

כלומר, ככל שאנו חושבים על הטעות שעלולה להתרחש כך היא יותר דומיננטית בתודעתנו ועל כן, הסיכויים לטעות גדלים.

תארו לכם, אדם שצריך לקפוץ קפיצה מסובכת וחושב רק על הכאב של הנפילה שעלולה להתרחש, האם אדם כזה יקפוץ כראוי? נראה יותר שהוא ייפול כראוי, וזאת מאחר ומחשבתו מתכננת את צורת הנפילה ולא את צורת הקפיצה (וראה עוד בעניין זה במאמר "מחשבה איהו אדם- פרשת ויצא").

אם כן, בשביל להתפתח ולהצליח עלינו להיפטר מן הפחד המופרז. לשם כך, נתבונן בו לעומק ומתוך כך נלמד כיצד להשתחרר ממנו.

 

וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף (ויקרא פרק כו, לו – לז).

כאמור, לדברי הרב קוק, הפחד הנפרז  "מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם", וכפי שהטיב לתאר זאת, הפילוסוף היהודי צרפתי מישל דה מונטן "הדבר שאני פוחד ממנו יותר מכל הוא הפחד עצמו, כי הוא עולה בעוצמתו על הפגיעות האחרות".

כלומר, הפחד המופרז נובע מדמיון מופרז שמצייר לאדם תמונת עתיד שלילית ומפחידה מעבר לכל פרופורציה, כמו שחלום בלהות (שהינו דמיון) מפחיד יותר מהמציאות. יתרה מזו, יתכן שאין כלל ממה לפחד, וכל הפחד הוא רק בדמיוננו, וכפי שמובא בפרשה:

"וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף: וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן וְלֹא־תִֽהְיֶ֤ה לָכֶם֙ תְּקוּמָ֔ה לִפְנֵ֖י אֹֽיְבֵיכֶֽם": (ויקרא פרק כו, לו – לז).

כלומר, יתכן והרודף או כל דבר אחר ממנו אנו בורחים הוא אך ורק בדמיוננו.

כולנו מכירים אנשים הפוחדים ממבחנים, כאשר בוחנים אותם הם משותקים מרגישים לא טוב וכדומה, אבל זה רק מבחן? מקסימום תיכשל? אפילו יש מועד ב'? מה שמפחיד הוא לא המבחן עצמו אלא הדמיון אשר "מגדיל את כל הרעות באין ערוך ממה שהם" כדברי הרב לעיל, כאילו מבחן זה הנו מכריע את גורל חייך, בעוד שבאמת יתכן ולא תהיה למבחן זה כל השפעה.

אם כן, הדבר הראשון שעלינו לעשות כאשר תוקף אותנו פחד, הוא לשאול את עצמנו האם באמת יש ממה לפחד? מה התוצאה החמורה ביותר שעלולה לקרות אם נטעה? יתכן, ובירור זה יספיק בכדי להפריך את הדמיון המשתולל.

הפחד מכישלון הנו הכישלון היותר גדול

הפחד הבעייתי ביותר הנו הפחד מלטעות, "חרדה מכישלון". פחד זה, מונע מהאדם להתפתח לקדם ולהתקדם, וזאת מהסיבה הפשוטה שאי העשייה היא הדרך הבטוחה ביותר להינצל מטעויות כפתגם הידוע – "לא תעשה לא תטעה".

אולם זו הטעות הגדולה ביותר, שהרי אם נשאל את עצמנו מדוע אנו פוחדים כל כך לטעות, התשובה תהיה מאחר ואנו רוצים להיות מעורכים הן בעיני עצמנו והן בעיני הזולת, ואנו חוששים שטעות מצדנו יכולה לפגוע בערכנו.

ושנשאל, מדוע חשוב לנו להיות מעורכים? התשובה תהא – בכדי שנוכל לבוא לידי ביטוי לעשות לפעול ולהשפיע. רק כאשר יעריכו אותנו – יקשיבו לנו, ורק אם נעריך את עצמנו יהיה לנו הביטחון לעשות ולקדם דברים.

אם כן, יוצא אפוא שהפחד מטעות נובע מהרצון להערכה, שהיא נובעת מהרצון לעשייה והשפעה. או בקיצור – הפחד מטעות נובע מהרצון להיות אדם גדול שמשפיע מוערך ופועל.

דא עקא, שהפחד המופרז מביא בדיוק את התוצאה ההפוכה – שהיא קטנות אי עשייה ואי השפעה.  ועל כן, הטעות הגדולה ביותר היא הפחד מלטעות, מאחר והיא מביאה את ההפך הגמור (כמו כל מידה מוקצנת).

 

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן

אולם, תובנה זו לא מספיקה מצד עצמה להסיר את הפחד מטעויות, צריך להפנים עוד נקודה והיא שהפחד המופרז נובע ממחשבה שאין דרך חזרה, שטעות אחת "שומטת את השטיח מתחת לרגלנו" כפי שדימה אחד מן הלקוחות אותם כיוונתי, וכמופיע, בדברי הרב שראינו לעיל:

"מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, , שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע".  (שם)

המחשבה כי אין כפרה אין דרך חזרה מלחיצה ביותר, היא מקפיאה את האדם מאחר ואם אין דרך חזרה אז אסור לטעות ואם אסור לטעות צריך לחשב כל צעד ולהימנע עד כמה שאפשר מעשייה, שהרי כל תזוזה מסוכנת.

ועל כן, כתב הרב קוק, כי התשובה היא "יסוד העולם", כלומר, הידיעה שאפשר לתקן היא התשתית להתפתחות העולם, היא מסירה את הפחד מן הטעות ובכך מאפשרת את זרימת החיים, ההתפתחות והעשייה.

"התשובה קדמה לעולם, ולפיכך היא יסוד העולם. שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי. וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה, הרי החטא מוכרח הוא מצד זה, "ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול…". (אורות התשובה, פרק ה – ו2).

על כן, עלינו לפעול ולעשות ואם טעינו, נתקן. האדם לא נמדד בשאלה אם טעה או לא. אלא בשאלה מה הוא עשה בחייו לטובה ומה הוא עושה לאחר שטעה האם תיקן והמשיך או נפל מכך ונשבר, וכפי שכתב הרב במקום אחר:

"מבלעדי מחשבת התשובה, מנוחתה ובטחונה, לא יוכל האדם למצוא מנוח, והחיים הרוחניים לא יוכלו להתפתח בעולם. החוש המוסרי תובע מהאדם את הצדק והטוב, את השלמות, – והשלמות המוסרית כמה רחוקה היא מהאדם להגשימה בפועל, וכמה כחו חלש לכוון מעשיו אל הטוהר של אידיאל הצדק הגמור ! ואיך ישאף אל מה שאיננו ביכלתו כלל? לזאת התשובה היא טבעית לאדם, – והיא משלימתו. אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת". (אורות התשובה, פרק ה, ו)

כלומר, איננו מושלמים לא נהיה מושלמים וזה גם לא מצופה מאיתנו. מה שמצופה מאיתנו הנו השתלמות כלומר, החפץ הקבוע להשתפר ולהתקדם, וזה תמיד נמצא בידנו, בין אם טעינו בין אם לאו.

 

"אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה" (תומאס אלווה אדיסון)

יתרה מכך, לא רק שטעויות אינם סוף הסיפור, הם אף יכולות להוות תחילתו של סיפור חדש וטוב יותר, שהרי מכל טעות ניתן ללמוד, כפי שאמרו חז"ל:

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן" (מסכת גיטין דף מג ע"א), כלומר הטעויות הם המורים הגדולים ביותר, יש הקוראים לטעות "שכר לימוד" ואכן זה כך, אין חכם כבעל הניסיון והייתי מוסיף "כבעל הטעות". אפשר לקחת את הטעות לייאוש ואפשר להבין שכל טעות היא צעד קדימה, בידנו הבחירה לנבול או לצמוח מטעויות.

הבחירה לצמוח מכל טעות היא בבחינת תשובה מאהבה ההופכת את העוונות לזכויות:

"אמר ריש לקיש: גדולה תשובה שזדונות נעשות לו כזכיות, שנאמר ובשוב רשע מרשעתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה" (תלמוד בבלי מסכת יומא דף פו ע"ב)

זו הבנה יותר משחררת, שכאשר מפנימים אותה, לא פוחדים לטעות וכאשר לא מפחדים מלטעות, נפתח השער לעשייה למימוש עצמי ולהגשמת חלומות.

"קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי: הפחד מכישלון" (פאולו קואלו)

וזוהי הברכה של הגאולה האישית והלאומית, כמופיע בפרשה:

"אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".

"ואולך אתכם קוממיות – בקומה זקופה ולא יהיו יראים מכל בריה" (ספרא בחוקותי א, ג)

 

שאלה כיוון:

  • כיצד היו נראים חייך או/ו מה היית/ה עושה, במידה ומובטח לך שאינך יכול/ה להיכשל?
  • מה את/ה רוצה כעת לקדם מתוך כל מה שכתבת/ה?
  • מה הפעולה הראשונה שתעשה/י לשם כך?
  • מה תאמר/י לעצמך כאשר תרגיש/י פחד שמונע ממך להמשיך ולעשות?

 

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s