פחד מכשלון – פרשת בחוקותי

 

הפחד הנפרז הנו אחד מקללות הגלות, כדברי הפסוק: " וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף" (ויקרא פרק כו, לו).

והסרתו היא מברכות הגאולה, "אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת". (ויקרא כ"ו, יג)

"ואולך אתכם קוממיות – בקומה זקופה ולא יהיו יראים מכל בריה" (ספרא בחוקותי א, ג(

במאמר זה נבקש לעיין, במה שטמון בפחד ומה עלינו להפנים בכדי להשתחרר ממנו, ובעיקר נתמקד בפחד כללי ונפוץ, שהוא הפחד לטעות.

 

הפחד הנפרז

הפחד הינו רגש טבעי וחיובי, הוא מזהיר אותנו מסכנה גורם לנו לראות את הנולד ומונע מאיתנו טעויות שעלולות לעלות לנו ביוקר. אולם, כל זאת כאשר הפחד הוא במידה נכונה כך שהוא משמש לנו רק כתמרור אזהרה ולא הופך לתמרור עצירה לחיינו.

כאשר הפחד הוא נפרז הוא הופך לאחד המחסומים היותר גדולים בחיינו, הוא חוסם אותנו מלעשות לפעול ולבוא לידי ביטוי, ובכך הוא משאיר אותנו קטנים, ומעיק עלינו בכל צעד וצעד בחיינו. וכפי שהטיב לתאר הרב קוק וז"ל:

"הפחד הנפרז הוא נוטל את זיו החיים של האדם ושל כל החי המרגיש  אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו. הוא מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם, ומאפיל את זוהר כל הטובות, בחתירחו אשר יחתור מתחת לאשיותיהן להגזים ששם צפונה רעה, תחת הטוב הגלוי. מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, , שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע". (אדר היקר ועקבי הצאן / הפחד(

אם כן, ההבדל בין פחד נורמאלי לפחד לא נורמאלי הוא שהפחד הנורמאלי מזהיר והפחד המופרז עוצר, כדברי הרב "הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקף אצבע להצלתו" (שם(.

לא זו אף זו, כאשר הפחד הוא מופרז הרי שלא רק שהוא מונע אותנו מלפעול אלא הוא בעצמו מפיל ומכשיל אותנו, כמאמר איוב "כִּ֤י פַ֣חַד פָּ֭חַדְתִּי וַיֶּאֱתָיֵ֑נִי וַאֲשֶׁ֥ר יָ֝גֹ֗רְתִּי יָ֣בֹא לִֽי" (פרק ג, כה). כפי שהסביר פסוק זה בעל ספר ערבי נחל:

"כי ברית כרותה ליראה ששואבת וממשכת הדבר ההוא אליו, כי אבן שואבת היא" (בראשית ויצא – דרוש ב(

כלומר, ככל שאנו חושבים על הטעות שעלולה להתרחש כך היא יותר דומיננטית בתודעתנו ועל כן, הסיכויים לטעות גדלים.[1]

אם כן, בשביל להתפתח ולהצליח עלינו להיפטר מן הפחד המופרז. לשם כך, נתבונן בו לעומק ומתוך כך נלמד כיצד להשתחרר ממנו.

וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף )ויקרא פרק כו, לו – לז(

כאמור, לדברי הרב קוק, הפחד הנפרז "מגדיל את כל הרעות יותר באין ערוך ממה שהם", וכפי שהטיב לתאר זאת, הפילוסוף היהודי צרפתי מישל דה מונטן "הדבר שאני פוחד ממנו יותר מכל הוא הפחד עצמו, כי הוא עולה בעוצמתו על הפגיעות האחרות".

כלומר, הפחד המופרז נובע מדמיון מופרז שמצייר לאדם תמונת עתיד שלילית ומפחידה מעבר לכל פרופורציה, כמו שחלום בלהות (שהינו דמיון) מפחיד יותר מהמציאות. יתרה מזו, יתכן שאין כלל ממה לפחד, וכל הפחד הוא רק בדמיוננו, וכפי שמובא בפרשה:

"וְהַנִּשְׁאָרִ֣ים בָּכֶ֔ם וְהֵבֵ֤אתִי מֹ֙רֶךְ֙ בִּלְבָבָ֔ם בְּאַרְצֹ֖ת אֹיְבֵיהֶ֑ם וְרָדַ֣ף אֹתָ֗ם ק֚וֹל עָלֶ֣ה נִדָּ֔ף וְנָס֧וּ מְנֻֽסַת־חֶ֛רֶב וְנָפְל֖וּ וְאֵ֥ין רֹדֵֽף: וְכָשְׁל֧וּ אִישׁ־בְּאָחִ֛יו כְּמִפְּנֵי־חֶ֖רֶב וְרֹדֵ֣ף אָ֑יִן … " (ויקרא פרק כו, לו – לז(

כלומר, יתכן והרודף או כל דבר אחר ממנו אנו בורחים הוא אך ורק בדמיוננו.

אם כן, הדבר הראשון שעלינו לעשות כאשר תוקף אותנו פחד, הוא לשאול את עצמנו האם באמת יש ממה לפחד? מה התוצאה החמורה ביותר שעלולה לקרות אם נטעה? יתכן, ובירור זה יספיק בכדי להפריך את הדמיון המשתולל.

אם נעמיק יותר נגלה, שיותר ממה שצריך לפחד מהטעות צריך לפחד מהפחד ממנה.

הטעות הגדולה ביותר היא לפחד

הפחד מטעות, מונע מאיתנו להתפתח לקדם ולהתקדם, כי מי שמפחד להיכשל מפחד לעשות ומי שמפחד לעשות נשאר במקום.

אולם זו הטעות הגדולה ביותר, שהרי אם נשאל את עצמנו מדוע אנו פוחדים מכישלון, נגלה שהתשובה לכך היא – מאחר ואנו רוצים להיות מעורכים הן בעיני עצמנו והן בעיני הזולת, ואנו חוששים שטעות מצדנו יכולה לפגוע בערכנו.

ושנשאל, מדוע חשוב לנו להיות מעורכים? התשובה תהא – בכדי שנוכל לבוא לידי ביטוי לעשות לפעול ולהשפיע. רק כאשר יעריכו אותנו – יקשיבו לנו, ורק אם נעריך את עצמנו יהיה לנו הביטחון לעשות ולקדם דברים.

אם כן, יוצא אפוא שהפחד מטעות נובע מהרצון להערכה, שהיא נובעת מהרצון לעשייה והשפעה. או בקיצור – הפחד מטעות נובע מהרצון להיות אדם גדול שמשפיע מוערך ופועל.

דא עקא, שהפחד המופרז מביא בדיוק את התוצאה ההפוכה – שהיא קטנות אי עשייה ואי השפעה. ועל כן, הטעות היותר גדולה היא הפחד ממנה.

 

כל עוד הנר דולק ניתן לתקן

אולם, תובנה זו לא מספיקה מצד עצמה להסיר את הפחד מטעויות, צריך להפנים עוד נקודה והיא שהפחד המופרז נובע ממחשבה שאין דרך חזרה, שטעות אחת "שומטת את השטיח מתחת לרגלנו" כפי שהטיב לתאר בפני אחד מן המטופלים אתם עבדתי, ואכן זהו חשש נפוץ, הרב קוק יתייחס אליו בדבריו לעיל:

"מקור כל חולשה וכל רפיון חמרי מוסרי ושכלי, הוא רק הפחד העובר את גבולו ; הוא יאיים על האדם, שלא יעשה כל דבר לישועתו , שמא ינזק, שמא יביא עליו רעה לא יוכל כפרה, עד שהוא עושהו לחלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע". (שם(

המחשבה כי אין כפרה אין דרך חזרה מלחיצה ביותר, היא מקפיאה את האדם מאחר ואם אין דרך חזרה אז אסור לטעות ואם אסור לטעות צריך להימנע עד כמה שאפשר מעשייה, שהרי כל תזוזה מסוכנת.

ועל כן, כתב הרב קוק, כי התשובה היא "יסוד העולם" כלומר, הידיעה שאפשר לתקן היא התשתית להתפתחות העולם, היא מסירה את הפחד מן הטעות ובכך מאפשרת את זרימת החיים, ההתפתחות והעשייה.

"התשובה קדמה לעולם, ולפיכך היא יסוד העולם. שלמותם של החיים היא דוקא עם המשך התגלותם על פי טבעם העצמי. וכיון שהטבע מצד עצמו אינו בעל הסתכלות והבחנה, הרי החטא מוכרח הוא מצד זה, "ואין אדם צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא" וביטול עצם טבעיותם של החיים, כדי שיהיה האדם בלתי-חוטא, זהו עצמו החטא היותר גדול…") אורות התשובה, פרק ה – ו2(

על כן, עלינו לפעול ולעשות ואם טעינו, נתקן. האדם לא נמדד בשאלה אם טעה או לא. אלא בשאלה מה הוא עשה בחייו לטובה ומה הוא עושה לאחר שטעה האם תיקן והמשיך או נפל מכך ונשבר, וכפי שכתב הרב במקום אחר:

" אם האדם עלול תמיד למכשול, להיות פוגם בצדק ובמוסר, אין זה פוגם את שלמותו, מאחר שעיקר יסוד השלמות שלו היא העריגה והחפץ הקבוע אל השלמות. והחפץ הזה הוא יסוד התשובה, שהיא מנצחת תמיד על דרכו בחיים ומשלימתו באמת". (אורות התשובה, פרק ה, ו(

כלומר, איננו מושלמים וזה גם לא מצופה מאיתנו. מה שמצופה מאיתנו הנו השתלמות כלומר, החפץ הקבוע להשתפר ולהתקדם, וזה תמיד נמצא בידנו, בין אם טעינו בין אם לאו.

 

משוב לצמיחה

יתרה מכך, לא רק שטעויות אינם סוף הסיפור, הם אף יכולות להוות תחילתו של סיפור חדש וטוב יותר, שהרי מכל טעות ניתן ללמוד, כפי שאמרו חז"ל:

"אין אדם עומד על דברי תורה אלא אם כן נכשל בהן) "מסכת גיטין דף מג ע"א).

וכמשפטו המפורסם של תומאס אדיסון אשר נכשל פעמים רבות: "אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי. כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה"  )תומאס אלווה אדיסון(

כלומר הטעויות הם מורים גדולים ביותר, יש הקוראים לטעויות "שכר לימוד" ואכן זה כך.

אולם, בכדי שיתאפשר לנו ללמוד מהטעות עלינו להסתכל עליה כ"תוצאה" ולייחס אותה למעשה שהוביל אליה ולא לאישיותנו.

כאשר מפנימים דברים אלו, הפחד מהטעות יורד ונפתח השער לפעול, להתקדם ולהגשים חלומות[2].

"קיים דבר אחד בלבד הגורם לחלום להיות לא אפשרי- הפחד מכישלון" (פאולו קואלו(

 

נסיים בדברי הרב על הביטחון שצריך ללוות אותנו בחיים:

"הָאָדָם הַיָּשָׁר צָרִיךְ לְהַאֲמִין בְּחַיָּיו, כְּלוֹמַר שֶׁיַּאֲמִין בְּחַיֵּי עַצְמוֹ וְהַרְגָּשׁוֹתָיו הַהוֹלְכוֹת בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה מִיְּסוֹד נַפְשׁוֹ, שֶׁהֵם טוֹבִים וִישָׁרִים וְשֶׁהֵם מוֹלִיכִים בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה. הַתּוֹרָה צְרִיכָה שֶׁתִּהְיֶה נֵר לְרַגְלוֹ, שֶׁעַל יָדָהּ יִרְאֶה אֶת הַמָּקוֹם שֶׁשָּׁם הַטָּעוּת עֲלוּלָה, שֶׁלִּפְעָמִים תֵּתַע הַנֶּפֶשׁ בְּתֹהוּ לֹא דָרֶךְ. אֲבָל הַמַּעֲמָד הַתְּמִידִי צָרִיךְ לִהְיוֹת הַבִּטָּחוֹן הַנַּפְשִׁיוְקַל-וָחֹמֶר הָעָם צָרִיךְ בִּכְלָלוֹ לְהַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה בְּהִירָה וְנִלְהֶבֶת מְאד בְּחַיָּיו בִּנְטִיּוֹתָיו וְלָלֶכֶת בָּהֶם בְּבִטְחָה, אָז יֵדַע אֵיךְ מִשְׁתַּמְּשִׁים לְאוֹרָהּ שֶׁל תּוֹרַת חַיִּים". (אורות התורה, פרק יא- פעלת התורה והדרכתה, ב)

 

 

שאלה כיוון:

  • כיצד היו נראים חייך או/ו מה היית/ה עושה, במידה והיה מובטח לך שאינך יכול/ה להיכשל?
  • מה הדבר החמור ביותר שיכול לקרות במידה ותכשל/י?
  • בפרספקטיבה של עוד 5-10 שנים קדימה, על מה את/ה עלול/ה לשלם מחיר יקר יותר על הניסיון או שמא על העמידה במקום?
  • אז מה את/ה הולכ/ת לעשות ומתי?

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

[1] ראו עוד בעניין זה במאמר "מחשבה איהו אדם"- פרשת ויצא

[2] לדברי הרב, הסיבה לכך שהארץ לא הוציאה עץ שטעמו כטעם פריו, כפי שהצטוותה "עץ פרי עושה פרי" –  היא במפני שפחדה "פחדה הארץ ג"כ ולא הוציאה את העץ בשלמותו, שיהיה טעמו כטעם פריו…" (אורות התשובה פרק טז פסקה ב), לאמור שכאשר אנו מפחדים אנו לא מגשימים את עצמנו ולא מניבים את הפרות שיכולנו להניב לולא הפחד. 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s