הגדולה שבפשטות – פרשת בהר

פרשתנו שעוסקת בעיקרה בשנות השמיטה והיובל, שנים של יציאה לחופש מעול הפרנסה ומהעבדות (שנת היובל), פותחת בפסוק הבא: "וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה בְּהַ֥ר סִינַ֖י לֵאמֹֽר" (ויקרא כה, א), על פניו, כמו כל פרשה בתורה, אלא שיש כאן תוספת והיא "בהר סיני", ונשאלת השאלה, מדוע דווקא בפרשה שלנו מוסיפה התורה ומדגישה, כי מצוות השמיטה נאמרה בהר סיני, הרי כל המצוות נאמרו בהר סיני, וכפי ששאל רש"י "מה ענין שמיטה אצל הר סיני, והלא כל המצות נאמרו מסיני" ? (שם), נראה לומר, כי התורה רומזת לנו כאן דבר גדול והוא שהענווה והפשטות, אותם מסמל הר סיני שהיה הנמוך מכל ההרים (כידוע וכמופיע במדרשים), קשורים בקשר בל ינותק אל החופש אותו מסמלות שנות השמיטה והיובל. אם כן הנוסחה היא, ענווה ופשטות = חופש.

לא יוגדר ולא יוגבל

מובא בגמרא בשם ר' יוחנן, שבכל מקום בו מוזכרת גדולתו של הקב"ה מוזכרת בסמוך לכך ענוותנותו.

"אמר רבי יוחנן: כל מקום שאתה מוצא גבורתו של הקדוש ברוך הוא אתה מוצא ענוותנותו; דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים. כתוב בתורה – כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים, וכתיב בתריה עשה משפט יתום ואלמנה. שנוי בנביאים – כה אמר רם ונשא שכן עד וקדוש וגו', וכתיב בתריה ואת דכא ושפל רוח. משולש בכתובים דכתיב סלו לרכב בערבות ביה שמו, וכתיב בתריה אבי יתומים ודין אלמנות". (מסכת מגילה דף לא ע"א)

ושואל המהר"ל מדוע הענווה מוזכרת בכל מקום בו מוזכרת גדולתו של הקב"ה? אם ללמדנו שהקב"ה עם כל גדולתו הוא גם ענו ומשגיח בתחתונים, הרי מספיק שהתורה תכתוב זאת פעם אחת, בלבד.

"ועתה יש לשאול למה זה ועל מה זה שכל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקדוש ברוך הוא שם אתה מוצא ענותנותו, אם בשביל שהכתוב בא להגיד שלא כמדת בשר ודם שגדולתו היא מבטלת הענוה אבל אצל הקדוש ברוך הוא אינו כך רק עם גדולתו נמצא הענוה, אם כן … די כשנמצא פעם אחד ולמה צריך להיות בכל מקום" (נתיבות עולם נתיב הענוה פרק א)

אלא שמסביר המהר"ל שרבי יוחנן בה ללמדנו, כי הענווה היא מידה של גדלות, ועל כן, היא מופיע בכל מקום בו הכתוב עוסק בגדולתו של הקב"ה :

"כי הענוה היא עצם הגדולה והיא הגדולה על כל הגדולות עד שאין גדולה למעלה, ואם לא כן לא היה נמצא בכל מקום שאתה מוצא גדולתו שם נמצאת הענוה, אבל מפני שכל מקום שאתה מוצא גדולתו שם אתה מוצא הענוה מזה תדע כי הענוה היא הגדולה על כל הגדולות". (שם)

אך יש להבין, מהי הגדולה שיש במידת הענווה? על כך, עונה המהר"ל:

"וזה כי בעל הענוה לא יוגדר ולא יוגבל כלל, ודבר זה מורה על הפשיטות הגמור שהוא פשוט והפשוט הגמור לא מוגבל. ולפיכך אחר שזכר הכתוב גדולת השם יתב', אמר כי הגדולה על כל הגדולות הוא ענותנותו שהוא הפשיטות הגמור שהרי הוא עושה משפט יתום ואלמנה, וזהו מצד הפשיטות שבו שלא יוגדר להיות עושה משפט לגדול ולא לקטן אבל עושה משפט אל הכל בשוה וזהו הפשיטות הגמור, ודבר זה היא המעלה העליונה על הכל…" (שם)

ונסביר, לדברי המהר"ל הגדולה שבענווה היא בכך שבעל הענווה "לא יוגדר ולא יוגבל", בשביל להבין זאת, נתבונן על ההפך על בעל הגאווה. בעל הגאווה לא יכול להיות חבר של כל אחד, לא יכול לעבוד בכל עבודה, ולא יכול לומר או לעשות כל מיני דברים טובים ויפים שעלולים לפוגע במעמדו כפי שהוא מצייר ומדמיין בלבו ומאחר הוא 'מוגדר' (ניתן להגדיר מה הוא יעשה ומה לא), הוא 'מוגבל' כי אינו יכול לעשות כי אם מה ששומר על מעמדו בחברה כפי שהוא מציירו בליבו. אין לו את החופש לבחור מה לעשות כמו שיש לענו.

טוב ויפה אצל אחרים

הדבר החמור מכל, הוא שבעל הגאווה לא נאמן לעצמו, אלא מנהל את חייו על פי מה שנכון ויפה אצל האחר, ובכך גם אם הוא בעל מעמד גבוהה בחברה בסופו של דבר הוא עבד, עבד לחברה. במילים אחרות העבדות אינה תלויה במעמד החברתי אלא בדבר אחד בלבד והוא האם אתה נאמן לעצמך, כלומר לערכיך או לא. וכדברי הרב קוק, ז"ל:

"ההבדל שבין העבד לבן-החורין איננו רק הבדל מעמדי, מה שבמקרה זה הוא משועבד לאחר וזה הוא בלתי-משועבד. אנו יכולים למצא עבד משכיל שרוחו הוא מלא חירות, ולהיפך בן-חורין שרוחו הוא רוח של עבד. החירות הצביונית היא אותו הרוח הנשאה, שהאדם וכן העם בכלל מתרומם על ידה להיות נאמן להעצמיות הפנימית שלו, להתכונה הנפשית של צלם אלהים אשר בקרבו, ובתכונה כזאת אפשר לו להרגיש את חייו בתור חיים מגמתיים, שהם שוים את ערכם. מה שאין כן בבעל הרוח של העבדות, שלעולם אין תכן חייו והרגשתו מאירים בתכונתו הנפשית העצמית, כי-אם במה שהוא טוב ויפה אצל האחר השולט עליו איזה שליטה שהיא, בין שהיא רשמית בין שהיא מוסרית, – במה שהאחר מוצא שהוא יפה וטוב". (עולת ראיה, ח"ב, עניני פסח)

כאמור לא משנה בכלל מה מעמדך החברתי אלא האם אתה פועל על פי ערכיך ואמונותיך או ע"פ ערכים ואמונות של אחרים. ככל שאנו נאמנים לעצמנו כך אנו מרוצים מחיינו וככל שאנו משועבדים למה שטוב ויפה אצל האחר כך אנו ממורמרים וסולדים מהחיים שאינם חיינו, אנו חשים כי אנו עובדים בשביל אחרים. בבחינת, "שָׂמֻ֙נִי֙ נֹטֵרָ֣ה אֶת־הַכְּרָמִ֔ים כַּרְמִ֥י שֶׁלִּ֖י לֹ֥א נָטָֽרְתִּי" (שיר השירים א,ו).

לא רק שמעמד חברתי גבוהה לא מצביע על חירות אלא הוא אפילו יכול להפוך לרועץ אם הוא הושג של מכוח הערכה להיותך מי שאתה, וזאת מאחר וככל שהמעמד החברתי עולה כך הלחץ החברתי והצפייה של החברה מתגברת.

צפור דרור

גם בחרות כמו בכל דבר ועניין, ישנם דרגות, הדרגה הגבוה ביותר היא להיות חרותים לפעול על פי ערכינו גם בחברת אנשים השונים מאיתנו, אנשים בעלי ערכים שונים. במקומות כאלו קשה יותר לדבוק בערכים המלווים אותו בחיינו.

ציפור הדרור מסמלת את החרות הגדולה ביותר, החרות להיות אני גם שאני לא "במגרש הביתי".

"תנא דבי רבי ישמעאל, למה נקראת צפור דרור, שדרה בבית כבשדה". (מסכת שבת דף קו ע"ב)

כלומר, ציפור הדרור מיוחדת בכך שלעומת כל שאר הציפורים היא חרותית גם במקום שאינו המגרש הביתי שלה, בבית. זו חרות שאינו נכנעת בפני לחצים חיצוניים, וכפי שכתב הרב קוק:

"והסימן לסוג החירות הזה, הוא הדוגמא של ציפור הדרור, שמפני הטבעיות הקשורה בטבע נפשה איננה מקבלת מרות, ואיננה מכניעה ומשברת את טבע עצמיותה, למרות התנאים החיצונים. ואע"פ שמקום חירותה הוא השדה, המרחב הטבעי שלה, מ"מ בשביל כך היא מסומנת בשם דרור, מפני שהיא דרה בבית כבשדה". (עין איה שבת ב' פסקה יא.)

לא מרשים במיוחד

הדרך הפשוטה שלא ליפול למלכודת "הטוב והיפה אצל האחר", הוא להיות פשוט כלומר לא לנסות להרשים. ככל שאנו מנסים להרשים אחרים כך אנו יותר ויותר כובלים את עצמנו לדעותיהם. על כן, צריך להיזהר מהרשים ולבלוט עלינו להיות פשוטים כלפי חוץ, בין בהתנהגות בין בדברים ובין בלבוש, וככל שנהיה כן, כך נהיה חופשיים. וכפי שהורה הבעש"ט כי עלינו להיות גדולים בפנימיותנו ופשוטים בחיצוניותנו.

"מה טובו אהליך (יעקב, משכנותיך ישראל), פירוש כי היריעות היו לאוהל על המשכן מלמעלה, וטוב הוא להיות אוהל שלך כלומר מלמעלה בגלוי (החיצוניות) יהיה יעקב, דהוא מדריגה פשוטה, אבל משכנותיך פירוש הפנימיות יהיה ישראל דוקא, דהוא מדריגה גדולה" (בעל שם טוב במדבר פרשת בלק).

והדברים פשוטים.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s