יחסים ותקשורת – פרשת ויקרא

=

פרשת ויקרא פותחת בפסוק הבא:

"וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר". (פרק א פסוק א)

על פניו, הפסוק הינו סיפור דברים, ואין מה ללמוד ממנו במנותק מהמשך הפסוקים, אולם, חז"ל לומדים מפסוק זה דרך ארץ, והיא שיש לקרוא לאדם בטרם אנו מדברים עמו:

"ויקרא אל משה וידבר למה הקדים קריאה לדיבור? לימדה תורה דרך ארץ, שלא יאמר אדם דבר לחבירו אלא אם כן קורהו". ( מסכת יומא דף ד עמוד ב)

ע"פ המדרש במקום אחר (בראשית רבה פרשת וירא נב, ה), הקריאה אינה נועדה רק לצורך בקשת רשות לדבר או לצורך בקשת תשומת ליבו של הזולת לדברינו, אלא ענייניה הוא להתחבר לזולת וליצור יחס אישי עמו, יחס של חיבה וחברות, וכדברי רש"י במקום:

"ויקרא אל משה – לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה, לשון חבה, לשון שמלאכי השרת משתמשים בו, שנאמר (ישעיה ו ג) וקרא זה אל זה (ואמר)".

הקריאה כשלעצמה היא בקשת קירבה ותו לא, על כן, לדברי המדרש היא לשון חיבה. ואותה קירבה צריכה להיות קודמת לדברים אותם אנו רוצים לומר, ולא כאמצעי אלא כמטרה בפני עצמה ה"דרך ארץ" היא להיפגש עם הזולת כאדם, לפני שאנו נפגשים עמו לצורך אינטרסים.

בעצם שאנו נפגשים עם אדם למען מטרה כל שהיא, עלינו לדעת כי לפנינו שתי מטרות האחת היא עצם היחסים עמו, והשנייה היא המטרה שלשמה הגענו.

ולא רק שזה מוסרי לפעול כן, זו גם הדרך הבטוחה להשיג את התוצאה אותנו אנו רוצים, כפי שנראה בהמשך, וגם אם לא השגנו כל תוצאה, היחסים לעצמם הם תוצאה מצוינת שגם עתידה בהמשך להניב פירות להם לא ציפינו.

 

תקשורת לעומת דיבורים 

בהקשר לכך, עלינו לשים לב, כי ישנו הבדל בין "לדבר" עם הזולת, לבין "לתקשר" עם הזולת.

"הדיבור" מוסב לפעולתנו, לדברים שאנו מוציאים מפינו, "והתקשורת" לעומת זאת, מוסבת על העברת המסר לזולת, מה מתוך דברנו עבר לזולת, וכיצד הזולת הבין אותנו.  כמובן, שמטרתנו אינה הדיבור אלא התקשורת, איננו יוצאים ידי חובה לאחר שאמרנו את דברנו אלא רק לאחר שהזולת הבין אותם עם מוכנות לקבלם, ולשם כך, צריך "לקרוא" לזולת, כלומר ליצור עמו יחסים, וזאת משתי פנים, האחת, בכדי שנכיר אותו, אחרת יתכן מאוד שאנו מדברים עם עצמנו, בסגנון שאנו מבינים והוא לא מבין ואפילו מבין את ההפך מכוונתנו.

מציאות זו, בה איננו מתחשבים בזולת אלא רק בדברים שאנו מוציאים מפינו, מדומה בחז"ל ל"קרי" כלומר, לשכבת זרע לבטלה, מציאות בה יש נותן ואין מקבל, והיא הדרך בה פנה הקב"ה לבלעם הרשע "וַיִּקָּ֥ר אֱלֹהִ֖ים אֶל־בִּלְעָ֑ם" (במדבר כג, ד), "לשון טומאת קרי" (רש"י, שם). כלומר, זו דרך הפנייה לרשעים אתם אין לנו רצון לקרבה, על כן, אנו נפטרים בלומר את שלנו ללא התחשבות במקבל המסר.

אם כן, יצירת יחסים לפני דיבורים מאפשרת לנו לדעת עם מי אנו מדברים, ולהתאים את הדברים אליו.

דבר שני שעלינו להפנים הוא, כי דברנו מתקבלים לפי טיב הקשר ולא לפי טיב הדברים, גם הדברים החכמים והמסוגננים ביותר לא יתקבלו על לב הזולת עם יש קצר ביחסים,  וכפי שהטיב לבטא זאת, הפילוסוף ד"ר ארתור שופנהאואר באומרו "מעולם לא שכנע איש את רעהו באמצעות ההיגיון לבדו", מאחר ש"את שהלב דוחה אין הראש מקרב".   

וכדברי בעל אור החיים, על השיחה שבין יהודה ליוסף, וז"ל:

"ובדרך דרש יתבאר ע"ד אומרו (משלי כ"ז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם ולזה נתחכם יהודה להטות לב יוסף עליו לרחמים והקריב דעתו ורצונו אליו לאהבו ולחבבו כדי שתתקרב דעתו של יוסף אליו לקבל דבריו ופיוסו" (אור החיים בראשית פרק מד פסוק יח)

לאמור, כי הדרך לפנות להיגיון של הזולת עוברת דרך ליבו, ועל כן, בטרם פותחים בדברים הפונים להיגיון, צריך לבנות מערכת יחסים עם הלב.  

 

כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם" (פרק כז, יט)

הדרך הפשוטה ליצור יחסי קירבה, היא להתחיל בדיבור ובשימת דגש על המחנה המשותף, האדם אוהב את הדומה לו ומרגיש מאוים מהשונה לו, על כן, עלינו ראשית כל, למצוא את המכנה המשותף.

נוסף על כך, וגם במצבים בהם האדם שלפנינו שונה מאיתנו עד מאוד, ניתן ליצור חיבור על ידי כך, שנתאים את עצמנו אליו בתנוחות הגוף וטון הדיבור, תת המודע שלו יקלוט שיש מולו אדם שדומה לו (או במילים אחרות "בחור לעניין"…) וזה יצור אצלו הרגשת קרבה, תרגיל זה מכונה "ראפור" (קשר, בצרפתית) והוא מקובל בעולם הטיפול. ונראה כי הוא רמוז, אם לא מפורש, בפסוק במשלי: "כַּ֭מַּיִם הַפָּנִ֣ים לַפָּנִ֑ים כֵּ֤ן לֵֽב־הָ֝אָדָ֗ם לָאָדָֽם" (פרק כז, יט), כלומר, ההתאמה בפנים – כלפי חוץ, גורמת לחיבור בלב פנימה.

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s