ציורי הלב

פרשת תצווה היא המשך הפירוט של מלאכת המחשבת שנעשתה במשכן "לכבוד ולתפארת".

המשכן, כליו, ובגדי הכוהנים מיוצרים מהחומרים היקרים ביותר במעשה אומן, ופסוקים רבים בתורה מוקדשים לכך. ויש להבין מדוע התורה מייחסת חשיבות כה רבה ליופי של מראה המקדש ולבגדי הכוהנים המשמשים בו?, על פניו המראה הנו דבר שולי, כדברי הקב"ה לשמואל "כִּ֤י הָֽאָדָם֙ יִרְאֶ֣ה לַעֵינַ֔יִם וַיקֹוָ֖ק יִרְאֶ֥ה לַלֵּבָֽב" (שמואל א פרק טז).

עניין זה יביא אותנו להתבונן בכוחות הנפש ובמיוחד ביחס שבין השכל לכוח הדמיון, נלמד מהו המצב המצוי ומהו המצב הרצוי וכיצד לנהל את כוחות נפש אלו בצורה של הרמוניה מה שיביא אותנו לעמוד בהחלטות שקבלנו על עצמינו, לבצע שינויים רצויים בדרך קלה, ולהיות אנשים שפיהם ולבם שווה.

כוח הדמיון

השכל והדמיון הנם שני כוחות שונים בנפש האדם, פעמים שהם משלימים זה את זה ופעמים שהם מתנגדים זה לזה.

דוגמא מובהקת לדיסהרמוניה שבין השכל לדמיון היא עישון וצריכת משקאות ומאכלים ממותקים ללא שום רכיב מזין, השכל אומר זה מזיק, אך הדמיון חווה את ההפך הגמור. וזאת במיוחד היום לאור המחקר והידע הרב מחד ועולם הפרסום והדמיון מאידך.

כאשר ישנה סתירה בין השכל לדמיון הנטייה הטבעית שלנו היא לבכר את הדמיון על פני השכל וזאת מאחר והדמיון הוא חוויתי הוא מעורר את הרגש שמעורר את הפעולה, בעוד שהשכל הוא קר ומנוכר לחווית החיים ולרגש, ולכן 'הידיעה' כשלעצמה לא מעוררת אותנו לפעולה, ועל כן, הידיעה כי עישון מזיק לבריאות לא כל כך עוזרת למיליוני מעשנים להפסיק מלעשות כן. בשביל לפעול ע"פ השכל אנו צריכים לעשות מאמץ ולקבל החלטה. לעומת זאת, הדמיון לא דורש מאיתנו מאמץ, להפך במידה ואנו מדמיינים דבר כטוב, המאמץ יהיה להימנע מכך.

מחקר שממחיש היטב את כוחו של הדמיון, נעשה בארץ, החוקרים לקחו שני משקאות האחד קוקה קולה והשני קולה סופר-סל, מזגו את המשקאות לכוסות כך שלא היה ידוע לנחקרים איזה משקה מזוג באיזה כוס ונתנו להם לשתות. לאחר ששתו הנחקרים משתי הכוסות הם נשאלו איזה מבין הכוסות הייתה טעימה יותר עבורם ורבים העדיפו את הקולה של סופר סל. לאחר מכן הוצע לנחקרים לקחת בקבוק אחד הביתה כמתנה על השתתפות במחקר, כאן הודיעו להם החוקרים, מהו המשקה שהיה טעים יותר עבורם. המעניין הוא שגם הנחקרים שסברו כי קולה סופר סל יותר טעימה, בחרו לקבל במתנה קוקה קולה, מדוע? ובכלל כיצד הצליח משקה בצבע נפט מלא בסוכר ומרכיבים מזיקים להיות המשקה הנמכר ביותר? התשובה היא – כוח הדמיון, קוקה קולה משקיעה מיליוני דולרים בפרסומות בכל שנה בכדי להחדיר לדמיון שקולה היא טעם החיים, וככל שהדמיון חזק כך לא נשמע קולה של הידיעה . (מחקר זה מלמד שכוח הדמיון כל כך חזק שהוא משפיע גם על חוש הטעם, שהרי לולא שהיו מעלימים מעיניהם של הסטודנטים איזה משקה הם שותים הם ככל הנראה היו טוענים שקוקה קולה יותר טעים עבורם).

הסתירה הזו שבין השכל לדמיון היא אחת הסיבות לכך שחז"ל כינו את העולם הזה "עלמא דשקרא" (עולם השקר). אנו חיים בעולם בו מה שיפה ומושך לא בהכרח טוב ונכון, ולהפך מה שטוב ונכון לא בהכרח יפה ומושך.

נויו של עולם

בית המקדש מתייחד בכך שהוא מסמל את העולם האידיאלי, עולם שבו ישנה הרמוניה בין כל הרבדים של המציאות מה שיפה הוא טוב ומה שטוב הוא יפה. על כן, אנו מוצאים שמצד אחד בית המקדש נקרא 'טוב'- "ההר הטוב הזה" מצד שני הוא נקרא 'יפה' – "נויו של עולם". זהו המצב האידיאלי בו הטוב הוא גם יפה, השכל והדמיון נפגשים, בבית המקדש אנו חווים את הטוב בכל הרבדים של האישיות, גם בחוש וגם בשכל, על כך נאמר "טעמו וראו כי טוב ה'" (תהלים פרק לד,ט) , טעם – מורגש, ראייה – מושכל (כמו, 'רואה אני את דבריך'). כלומר, במצב האידיאלי אנו טועמים – חשים את הטוב ולא רק יודעים אותו. (בכדי לחוש במקצת את החוויה שבבית המקדש, ראו את דברי הרב קוק בנספח להלן).

"דעת קנית מה חסרת"?

חז"ל מלמדים אותנו שאיננו צריכים לחכות לבית המקדש בכדי לגשר על הפער שבין השכל לדמיון בין הנכון והטוב ליפה. את המצב האידיאלי הנ"ל אנו יכולים לחיות וליישם גם כיום, ע"י שנטפל בציורי נפשנו, בדמיון.

בדברי חז"ל אדם אשר פועל כן, נקרא בעל "דעה". וז"ל:

"אמר רבי אלעזר: כל אדם שיש בו דעה – כאילו נבנה בית המקדש בימיו" (מסכת ברכות דף לג ע"א)

"הדעה" מסמלת חיבור, כדברי הפסוק "והאדם ידע את חווה אשתו", וכמובא במקומות רבים בספרי החסידות והקבלה. "כנודע שדעת הוא לשון התקשרות כמו והאדם ידע וגו'" (תניא ליקוטי אמרים פרק מב). בספרי החסידות והקבלה מובא, כי ספירת "הדעת" היא הספירה המקשרת ומחברת בין הספירות העליונות (ספירות הרצון והמחשבה) לספירות התחתונות (מידות רגש ועשייה).

כלומר, אדם בעל דעה מחבר בין הרבדים העליונים שבו לתחתונים. אצלו הטוב מורגש ולא רק מושכל כאמור לעיל, משום כך הוא מביא "לעצמו ולזולתו קצת מתכלית תכונת ביהמ"ק במציאות" (עין איה, שם). וכפי שראינו בית המקדש מתייחד בכך שבו כל כוחות המציאות והנפש באים לידי ביטוי והסכמה, כך גם אדם בעל דעה, וכדברי הרב קוק, וז"ל:

"גדר הדעה האמיתית הוא להשתכל איך לכונן את כל מעשיו וציורי רגשותיו ע"פ השכל והשלימות האמיתי שהוא רצון השם ית'. והנה הדברים שמבלבלים את פחותי הדעה הוא מפני שחפצים הם לדון כל דבר רק ע"פ משפט השכל, והם אינם יודעים שהשכל אינו כ"א כח אחד מכחות המציאות שמצוי בנפש האדם. אבל עם השכל כבר יש לו מדות רבות וציורים והרגשות שצריך שכפי מה שכלם יחד משיגים יתפעלו ללכת בדרך טובה ושלמה … ע"כ מי שיש בו דעה, ויודע להביא גם ציוריו ודמיוניו בחוג השכל והשלימות ולהשכיל ערכם, הוא כאילו נבנה ביהמ"ק בימיו, שבחכמתו מביא לעצמו ולזולתו קצת מתכלית תכונת ביהמ"ק במציאות" (עין איה, ברכות א, צו)

הדרך היחידה לנצח במלחמה היא למנעה (ג'ורג' מרשל)

כאשר אנו מתקנים את ציורי נפשנו, ומתאימים אותם עם השכל, אזי פוסקת מלחמה בתוכנו מלחמה בין השכל לדמיון. וצריך לדעת שלכל מלחמה יש מחיר, מאחר וכל מלחמה לוקחת מאתנו כוחות, כאשר אנו נלחמים להשיג או להימנע מדבר מסוים, אין לנו פנאי וכוח לפעול להשגת או מניעת דבר אחר .

לדוגמא, אדם שנאבק בכדי להיגמל מעישון יהיה חסר אנרגיה לפתוח חזית נוספת של פעילות גופנית, אכילה בריאה או כל דבר אחר המצריך ממנו מאמץ ועל זו הדרך. על כן, הדרך היא לא להילחם בדמיון אלא להביא את הדמיון לבחור בטוב, שנעשה כן, לא נרגיש שאנו מתאמצים וכך נוכל לערוך שינויים רבים בחיינו.

באופן יותר רחב שלא נוגע לפעולות במציאות, הדיסהרמוניה בין שכל לדמיון, מעמיד אותנו במצב בו אני חושים פיצול בין מה שאנו אומרים, למה שאנו חווים, זה יכול להיות בכל תחום בחיינו. דיסוננס כזה מפחית מהכוח שלנו מהאמונה שלנו בעצמינו, על כן עלינו לשים לב, האם דברינו כנים, האם הם יוצאים מן הלב או שמא הם מהשפה ולחוץ, במידה וכך זה איתות כי עלינו להתבונן פנימה ולברר את הדמיון שלנו לגבי אותו דבר.

דמיון טוב הכל טוב

הדרך לשנות את הדמיון היא לקשר תמונת הווה ועתיד חיובית למה שאנו רוצים להשיג, ותמונת הווה ועתיד שלילית למה שאנו רוצים להימנע ממנו. לשם כך לא צריך להיות בעל דמיון מפותח, לא צריך להמציא דמיונות מספיק לראות את המציאות ולהעצים את החיובי או את השלילי בהתאם.

לדוגמא, מאחר ואני מקשר תחושות שליליות לשתייה מוגזת, עקב כך שבאחת הפעמים ששתיתי חשתי כאב בשן תוך כדי שתייה, כבר שנים שאיני קונה שתייה מוגזת, ואף לא מתפתה לה. אני העצמתי את התחושה הלא נעימה במודע ומאז אני לא מתאמץ כלל להימנע ממנה.

כמו כן, באופן חיובי, מאחר ואני מקשר לספורט דמיונות חיובים של שחרור, בריאות, נשימה טובה וערנות, אני נהנה לעשות ספורט, אני לא עושה זאת בכוח אלא בשמחה.

ועל זו הדרך, מי שרוצה לעשות דיאטה צריך להעצים את התמונות השליליות והכאב שיש בהשמנה ומנגד לקשר תמונות חיוביות של חיוניות, יופי, קלילות ובריאות לאכילה בריאה במינון הנכון. ככל שירבה לעשות כן, יקל עליו להתמיד בכך.

על כן, אל לנו להזניח את כוח הדמיון להפך הוא כוח אדיר וחזק וככל שנשכיל לבררו ולרותמו לרצוננו כך נצליח בקלות ובהנאה, ונהיה מהאנשים שפיהם וליבם שווים.

נספח

"הִנֵּה הַחִזָּיוֹן מִתְיַצֵּב לְפָנֵינוּ וְהִנְנוּ מִתְמַלְּאִים רוּחַ שִׁירָה רוֹמֵמָה בִּתְעוּפַת נְשָׁרִים, לְעֻמַּת הָאוֹרָה שֶׁל הַיָּמִים הַמְאֻשָּׁרִים הַמְחַכִּים לְאֻמָּתֵנוּ עַל אַדְמָתֵנוּ הַבְּרוּכָה. הִנֵּה הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ לְגָאוֹן וּלְכָבוֹד לְכָל הַגּוֹיִים וְהַמַּמְלָכוֹת, וְהִנֵּה אָנוּ נוֹשְׂאִים בְּרִנָּה אֲלֻמּוֹת אֶרֶץ חֶמְדָּתֵנוּ, בָּאִים בְּרוּחַ מְלֵא חֹפֶשׁ אֲמִתִּי וּבִטְחָה טְהוֹרָה אֶל הַגּרֶן וְהַיֶּקֶב הַמְּלֵאִים בָּר וְיַיִן וְלִבֵּנוּ שָׂמֵחַ עַל טוּב אֶרֶץ חֶמְדָּה, וְהִנֵּה לְפָנֵינוּ מוֹפִיעִים כּהֲנִים אַנְשֵׁי קדֶשׁ מְשָׁרְתֵי מִקְדַּשׁ ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, לִבָּם מְלֵא אַהֲבָה וְחֶסֶד, רוּחַ הַקּדֶשׁ שָׁפוּךְ עַל פְּנֵיהֶם, וְזוֹכְרִים אָנוּ אֶת כָּל רוֹמְמוּת רִגְשֵׁי הַקּדֶשׁ אֲשֶׁר מָלֵאנוּ בְּעֵת רָאִינוּ אֶת פְּנֵיהֶם בַּעֲלוֹתֵנוּ לָרֶגֶל, בִּרְאוֹתֵנוּ אוֹתָם בְּעָמְדָּם לְשָׁרֵת בַּקּדֶשׁ בְּתוֹךְ מִקְדָּשֵׁנוּ גְּאוֹן עֻזֵּנוּ וּמַחְמַד עֵינֵינוּ. כַּמָּה נֶהְדָּרִים וּנְעִימִים הֵם לָנוּ, וְעַתָּה הִנֵּה גָּרְנֵנוּ הַמָּלֵא בִּרְכַּת ד' מֵאֶרֶץ חֶמְדָּה זאת אֲשֶׁר הָנְחַלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ, וְחֶלְקֵי הָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ, אַנְשֵׁי הָרוּחַ, אִתָּנוּ הֵם. מְאֻשָּׁרִים אָנוּ לִתֵּן לָהֶם אֶת תְּרוּמָתָם בְּשִׂמְחָה, מוֹצְאִים אֲנַחְנוּ בְּקִרְבֵּנוּ רֶגֶשׁ מְרוֹמָם וְעוֹלִים יַחַד עִם הַתְּרוּמָה אֶל אוֹתוֹ הַגּבַהּ הָרוּחָנִי שֶׁשָּׁם אַנְשֵׁי קדֶשׁ הַלָּלוּ מִתְעַלִּים, וְנַפְשֵׁנוּ רְווּיָה מִמֶּגֶד שָׁמַיִם. וְהִנֵּה הַלְּוִיִּים, אֵלֶּה הַטּוֹבִים וְהָעֲנֻגִּים אֲשֶׁר לָקְחוּ לְבָבֵנוּ בְּנעַם זִמְרָתָם בַּקּדֶשׁ בְּהִתְקַדֵּשׁ חַג, כַּאֲשֶׁר עָלִינוּ לִרְאוֹת בְּהַדְרַת כְּבוֹד מִקְדַּשׁ אֵל בִּירוּשָׁלַיִם לֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן ד' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. פְּנֵיהֶם הַצּוֹהֲלִים וַעֲדִינִים מַזְכִּירִים לָנוּ אֶת זִמְרָתָם קדֶשׁ, וַאֲנַחְנוּ מִתְעַדְּנִים בְּנַחֲלֵי עֲדָנִים רוּחָנִיִּים וְנוֹתְנִים לָהֶם בְּלֵב מְלֵא שִׂמְחָה וְאשֶׁר אֶת חֶלְקָם אֶת הַמַּעֲשֵׂר. עוֹד נִתְרָאֶה בְּהַר ד' בַּמּוֹעֵד הַקָּרוֹב, וּמַה יִּרְהַב לְבָבֵנוּ לִרְאוֹת אֵלֶּה כּהֲנֵי ד' וּלְוִיָּו בַּעֲבוֹדַת קָדְשָׁם וּבְשִׁירַת עֻזָּם. אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁד' אֱלֹהָיו". (אורות התחיה, ה)

מחשבה אחת על “ציורי הלב

  1. עטרה בן גרא

    הרב יוגב היקר.
    אני מתענגת על כל השיעורים ההכרתיים שאתה מכין וכותב עבורינו.
    תודה רבה והשם יתברך ימלא אותך בחכמה, בינה ודעת בחייך להרבות בהבנות וחיזוק האדם להגיע לתכליתו ולהיתקרב להשם יתברך.
    בברכה, עטרה בן גרא
    פורים שמח

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.