רצון מחולל מציאות – פרשת תרומה

רצון מחולל מציאות

רבות נכתב בין במקורותינו בין במקורות אחרים על כוחו של הרצון לחולל מציאות, אולם, יש רצון ויש רצון, הרצון שדובר עליו שונה מרוב הרצונות שפוקדים אותנו במהלך החיים.

במאמר זה נלמד על כוחו של הרצון, על החשיבות לרצות גם שאיננו רואים את הדרך להגשמת הרצון, וכן נלמד איזה רצון מחולל מציאות וכיצד לרצות בצורה כזו.

נקדים ונאמר, שכמובן שהרצון אינו סוף פסוק, ייתכן ולקב"ה ישנם תכניות אחרות ועל כן, גם רצוננו העז ביותר יכול שלא להתגשם. אולם, אין בעובדה זו בכדי להחליש אותנו מלרצות, מאחר והכלל הוא שהרצון פועל ומחולל מציאות והיוצא מן הכלל הוא שהרצון לא יתגשם.

"החשק יש לו כח לפעול אותו דבר שהוא משתוקק לו הרבה אפילו הוא רע כענין (מכות י' ב) בדרך שאדם רוצה לילך וכו' מצד הרצון שלו פועל אפילו כל חמדת עולם הזה אם לא יהיה דבר מעכב שבמשפט אין מגיע לו זה ומונעין ממנו מה'. לולא זה על ידי החשק היה משיג כל מה שחושק. ולכך שלמה המלך ע"ה דבימיו סיהרא באשלמותא ולא היה שום מונע (מלכים – א ט' א') נאמר ככלות וגו' כל חשק שלמה וגו' שכל חשקו היה נשלם ומובא לו. והוא היה בתוקף החשק מכל הנבראים שעל זה חיבר שיר השירים וכפי תוקף התגברות כח החשק כך הוא משיג"(ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק אות רמט)

לרצות גם שאין דרך פעולה

בפרשה מובא הציווי של הקב"ה אל משה ובנ"י על עשיית המשכן וכליו, בכל הכלים נאמר "ועשו" או ו"עשית" ורק במנורה נאמר בנוסף "תיעשה", כלומר, תיעשה מאליה:

"וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ" (שמות פרק כה, לא)

המדרש מספר, כי משה התקשה בעשיית המנורה ובעקבות כך, הקב"ה הראה לו אותה בצורה מדויקת ולבסוף אמר לו:

"השלך את הזהב לאש והיא תיעשה מאליה, שנאמר מקשה תיעשה המנורה מעצמה תיעשה" (תנחומא פרשת שמיני(.

ומתבקשת השאלה, אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה, מדוע מלכתחילה הראה הקב"ה למשה את המנורה? מה התועלת בכך?

"נתקשה משה במנורה והראה לו הש"י (השם יתברך), ואח"כ כתיב שנעשית מעצמה. תיעשה וכו' א"כ למה הראה לו (?)" (שפת אמת תרומה שנת תרל"א)

ועונה השפת אמת, שזאת בכדי לעורר את הרצון של משה לעשיית במנורה, וכאשר הרצון של משה יתעורר המנורה תוכל להיעשות מאליה וז"ל:

"אך כי על ידי רצון האדם בלב ונפש באמת. נגמר השאר, מה שאינו יכול לעשות נעשה מעצמו. וזה מה שכתוב השלך לאור וכו'. כן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל. כי וודאי אין בכח אדם לעשות רצונו יתברך,  רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו, ומ"מ הגמר בא גם כן על ידי רצון האדם. וזה שהראו לו לידע מכוון ורצונו ית'. וע"י שרצה לעשות רצונו ית' רק שהיה למעלה מכח אדם. לזה נעשה מעצמו". (שם)

כלומר, לדבריו, הקב"ה הראה למשה את המנורה בכדי לעורר בו את הרצון, שידע מה לרצות, ובזכות שמשה ידע מה לרצו ורצה – המנורה נעשתה מאליה, כלומר, הרצון של משה חולל את מציאות המנורה.

מדברים אלו אנו למדים שני דברים חשובים ביותר באשר לכוחו של הרצון, האחד – גם שאנו מתקשים בדבר מסוים, אל לנו לוותר על הרצון, הרצון שלנו מחולל פלאים ופועל על המציאות גם שאנו לא רואים כיצד הדברים יכולים להתרחש בפועל, כפי שמשה לא ידע כיצד לעשות את המנורה ובזכות שרצה הדברים יתרחשו. שנית, בכדי לעורר את הרצון ושרצוננו יפעל על המציאות, אנו צריכים לראות תמונה ברורה של הדבר הרצוי, ככל שהתמונה שאנו מציירים בראשנו היא וויזואלית ומוחשית כך היא מעוררת את הרצון שהוא מעורר ומשנה את המציאות בהתאם, ועל כן, הקב"ה הראה למשה תמונה מדויקת של המנורה ככתוב במדרש.

"מה עשה הקדוש ברוך הוא, הראה לו אש לבנה, אש אדומה, אש שחורה, אש ירוקה, ועשה מהן את המנורה, גביעיה כפתוריה ופרחיה וששת הקנים, ואומר לו זה מעשה המנורה, שהקב"ה מראה לו באצבע… " (מדרש תנחומא, שם)

כלומר, הרצון שמשנה מציאות הוא רצון חזק הנובע מתמונה ברורה של הדבר הרצוי, ככל שאנו רואים וחווים את הדבר אותו אנו רוצים כך הוא מתקרב אלינו, לא מספיק לרצות 'בגדול' או 'בערך', צריך לראות את הדבר הרצוי בצורה ברורה ולחזק את המחשבה בו, וכפי שכתב ר' נחמן מברסלב, וז"ל:

"דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך,  ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בוודאי יהיה לו, וכן בכל דבר, רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות"  (ליקוטי מוהר"ן תורה קצג)

וכעין זה כתב ר' נחמן במקום אחר, ואלו דבריו:

"דע שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולין לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים… כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה, וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים, וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל …" (שיחות מוהר"ן אות סב)

כאמור וכנלמד מדברי ר' נחמן, בכדי שהמחשבה שלנו תפעל על המציאות עלינו להתחזק במחשבה זו "בביטול כל ההרגשות", וכיצד עושים זאת? הדרך לעשות כן היא כפי שכתבנו לעיל וכמובא בקטע השני של ר' נחמן, והיא לדמיין את הרצוי בצורה מוחשית וויזואלית כפי שעשה הקב"ה שהראה למשה את המנורה עם "גביעיה כפתוריה ופרחיה". עלינו לראות סרט של הדבר הרצוי לנגד עיננו "בפרטי פרטיות", בצורה כזו שנשקע רק במחשבה זו, ככל שהתמונה שלנגד עיננו תהיה מפורטת יותר כך נשקע בה יותר וממילא לא נשים לב למתרחש סביבנו, כמו אדם ששוקע בעיסוק או בצפייה בדבר שמעניין אותו, וזה פירוש דברי ר' נחמן "בביטול כל הרגשות", כלומר, לא מדובר ברצון שעובר במחשבתנו בין יתר הרצונות והמחשבות, אלא ברצון בו אנו שוהים.

בהמשך נעשה תרגיל מעשי שימחיש את הדברים.

 

רצון טוב הכול טוב

הרב קוק, מלמד אותנו שכל תכונתה וכוחה של התפילה לפעול ולשנות את המציאות היא "מפני התעמקות הרצון", ומוסיף הרב וכותב שזאת בתנאי "שהרצון הפרטי משתקע בשורשו", כלומר, לא מספיק לרצות צריך גם לראות שהרצון שלנו הוא טוב, שהוא מתחבר לרצונו של הקב"ה.

ככל שנבין כיצד הרצון הספציפי שלנו נובע מרצון גדול יותר וטוב יותר, כך יתעצם רצוננו, יתחבר לשורשו ויפעל על מציאות, וזאת מאחר ושורש הרצון הוא רצונו של הקב"ה שהינו רצון פועל, וז"ל של הרב:

"ודאי הוא שתכונת התפלה שהיא פועלת הוא מפני התעמקות הרצון, ורצונו של אדם הוא שביב מהרצון העליון הכללי, רצון היוצר, אשר נעשה בחפצו כל. אבל זאת הסגולה של הרצון היצירתי לא תופע כי אם לפי אותה ההשתקעות שהרצון הפרטי משתקע בשרשו. על כן אותו החפץ העמוק של השגת המבוקש המובע בתפלה, המתלקח ביותר על ידי רגשי הלב והסתערות הנפש, על ידי התפרצות החפץ וההעתרה, מצד עצמם לא היו יכולים לפעול, כי אם מצד שמקרבים את הרצון אל הבורא, אל יוצר כל, בזה הם מתגלים בטבעם, ופרטי החפצים חוזרים לכלליהם, והכל נעשה בסגולה העצמית להם, מתעצמים אז בתכונתם היסודית, שהוא החפץ האלהי, שכחו הוא כח פועל כל הפעלים, מהוה כל ההויות, יוצר כל היצירות, ממלא כל החפצים, כל אשר חפץ ד' נעשה בשמים ובארץ, והוא מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים, ותגזר אמר ויקם לך, ועל דרכיך נגה אור". (אורות הקודש, ח"ג – מוסר הקודש, עמוד נב, פעולת הרצון התפלה – לז)

אם נבקש לפשט את הדברים נאמר, כי על האדם לשאול את עצמו מדוע הוא רוצה את מה שהוא רוצה? ולהמשיך ולשאול עצמו שאלה זו עד שיגיע לרצונו השורשי והטוב שבבסיס כל רצונותיו. העיקרון הוא שכל מעשינו מחשבותינו ורצונותינו נובעים בצורה לא מודעת מהרצון להיות טובים יותר, ככל שנחשוף את הרצון הטוב שלנו ונעביר אותו מתת המודע אל המודע כל יתעצם גם הענף שהינו הרצון הפרטי והספציפי.

 

יגעתי ומצאתי תאמן

נסיים את דברינו בפירושו של הפתגם הידוע "יגעתי ומצאתי תאמן" (מסכת מגילה דף ו ע"ב).

פתגם זה לא ברור, מאחר והתוצאה של "יגיעה" הינה "השגה" או "הבנה" (כאשר מדובר בלימוד. אך וודאי לא "מציאה" מאחר ומציאה הינה תוצאה של יגיעה, ההגדרה של מציאה הינה שהיא באה בהיסח הדעת.

על כן, לדברי גדולי החסידות "היגיעה" עליה מדובר היא יגיעה ברצון – בלרצות. זו יגיעה שאחריה "מציאה", וכפי שכתב ר' צדוק מלובלין, וזאת לשונו:

"והעיקר הוא החשק וכמו שאמרו (מגילה ו' ב) יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן כי כל השגה ומדריגה אינו אלא על ידי היגיעה שהוא על ידי החשק וההשתוקקות שיש לאדם לדבר זה ולא ינוח ולא ישקוט עד שימצא,  וגוף ההשגה נקרא מציאה דבאמת ה' יתן חכמה ואי אפשר לאדם להשיג שום דבר בכוחו והשתדלותו כללואף חכמי אומות העולם הקדמונים השיגו דבר זה שקראו לחכמיהם פילסופים דפירוש המלה בלשון יווני אוהבי חכמה לא חכמים דזה כל חכמתם שהם אוהבי חכמה , ובלתי ספק גנבו דבר זה מבני ישראל" (ר' צדוק הכהן מלובלין – מחשבות חרוץ אות ז).

תרגיל רצון בנושא של יחסים:

מומלץ שמישהו אחר יעשה לכם או לפחות לעשות זאת בכתיבה כך שתתמסרו לשאלות:

  1. בחר/י יחסים שאינך מרוצה מהם והיית/ה שמח/ה שיראו אחרת.
  2. תאר/י את היחסים כיום.
  3. תאר/י כיצד הייתי רוצה שהיחסים יהיו?
  4. מדוע חשוב לך לשפר את היחסים? כיצד זה ישפיע עליך לטובה בתחומים אחרים בחיים?
  5. במידה והכול היה אפשרי, כיצד היית/ה רוצה שהיחסים יראו, איזה דבר משמח היית/ה רוצה לעשות עם הצד השני? איזה דבר משמח היית/ה רוצה שיקרה בנכם? הרשה/י לעצמך לדמיין ללא מגבלות. (לרוב בפעם הראשונה אנו רוצים שלא יהיה רע, עכשיו אנו מתבקשים לרצות טוב).
  6. תשתהה/י ברצון, דמיין/י את הדברים בצורה וויזואלית, את המקומות בהם אתם נפגשים, הבעות הפנים, הרגשות, הריחות, והדברים שנאמרים, דמיין/י את הסיטואציה עד שתתנתק/י מכל מחשבה אחרת. ככל שהתמונה תהא ברורה ומעוררת רצון כך תחשו את השינוי שחל אצלכם לגבי אותו אדם.
  7. בפעם הבא שתפגשו שימו לב אם דברים ישתנו לטובה.

את אותם העקרונות תוכלו ליישם על כל רצון אחר.

בהצלחה!

מחשבה אחת על “רצון מחולל מציאות – פרשת תרומה

  1. מירו דיין

    תגובה למאמר רצון מחולל מציאות.
    כמי שהנושא של הרצון מעסיק אותי שנים רבות-הדברים כתובים בטוב טעם.הקריאה של
    הכתוב מעניינת ומכניסה אותך עמוק לנושא. התרגיל מעניין במיוחד ושווה לנסות. הייתי מוסיף למאמר את פרק ט באורות התשובה-והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכל וכל הכישרונות בעולם אינם אלא מלואיו … אשמח לדבר אתך בנושא בהזדמנות קרובה

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.