רצון מחולל מציאות – פרשת תרומה

רבות נכתב בין במקורותינו בין במקורות אחרים על כוחו של הרצון ולא בכדי,  הרצון הוא כוח אדיר אשר בכוחו לחולל מציאות כפי שנראה להלן. למרות ששמענו על כך רבות, רובנו נמנעים מלעשות שימוש ברצון מחשש לאכזבה, חשש הנובע מחוויות של אכזבה שחווינו עקב ציפיות ורצונות שלא התממשו.  שאנו שומעים על כוחו של הרצון אנו מבולבלים מצד אחד אנו מרגישים שיש אמת בדברים מצד שני הניסיון הראה לנו מספר פעמים שרצון מצד אחד ותוצאות מצד שני. ועולה בנו תמיהה  האם אנו יוצאי דופן? מדוע אצלנו המנגנון לא פועל? התשובה היא שצריך לדעת איך לרצות בצורה כזו שיוצרת מציאות.

במאמר זה נלמד על כוחו של הרצון לפעול גם שאיננו רואים דרך פעולה, נלמד איך מעוררים את הרצון וכיצד לרצות בצורה שהרצון יתגשם.

כמובן שהרצון שלנו אינו סוף פסוק, ייתכן שלקב"ה ישנם תכניות אחרות, אולם, מהמקורות אנו למדים שהרצון הוא כוח אדיר שבדרך כלל הקב"ה לא מגביל אותנו מהתגשמותו אפילו שהוא רע ח"ו, ואם הקב"ה מונע מאיתנו את התגשמותו של רצון זה או אחר אנו מאמינים שהכול לטובה, ועלינו להמשיך ולרצות מה שנראה לנו טוב עבורנו והקב"ה "לא ימנע טוב להולכים בתמים" (תהילים פד, יב).

"החשק יש לו כח לפעול אותו דבר שהוא משתוקק לו הרבה אפילו הוא רע כענין (מכות י' ב) בדרך שאדם רוצה לילך וכו' מצד הרצון שלו פועל אפילו כל חמדת עולם הזה אם לא יהיה דבר מעכב שבמשפט אין מגיע לו זה ומונעין ממנו מה'. לולא זה על ידי החשק היה משיג כל מה שחושק. ולכך שלמה המלך ע"ה דבימיו סיהרא באשלמותא ולא היה שום מונע (מלכים – א ט' א') נאמר ככלות וגו' כל חשק שלמה וגו' שכל חשקו היה נשלם ומובא לו. והוא היה בתוקף החשק מכל הנבראים שעל זה חיבר שיר השירים וכפי תוקף התגברות כח החשק כך הוא משיג". (ר' צדוק הכהן מלובלין – צדקת הצדיק אות רמט)

 

לרצות גם שאין דרך פעולה

בפרשה מובא הציווי של הקב"ה אל משה ובנ"י על עשיית המשכן וכליו. בכל הכלים נאמר "ועשו" או ו"עשית" ורק במנורה נאמר בנוסף "תיעשה", כלומר, שהיא תיעשה מאליה:

"וְעָשִׂ֥יתָ מְנֹרַ֖ת זָהָ֣ב טָה֑וֹר מִקְשָׁ֞ה תֵּעָשֶׂ֤ה הַמְּנוֹרָה֙ יְרֵכָ֣הּ וְקָנָ֔הּ גְּבִיעֶ֛יהָ כַּפְתֹּרֶ֥יהָ וּפְרָחֶ֖יהָ מִמֶּ֥נָּה יִהְיֽוּ" (שמות פרק כה, לא)

וזאת מדוע? המדרש מספר, כי משה התקשה שעשיית המנורה ובעקבות כך, הקב"ה הראה לו אותה בצורה מדויקת ולבסוף אמר לו "השלך את הזהב לאש והיא תיעשה מאליה, שנאמר מקשה תיעשה המנורה מעצמה תיעשה" (תנחומא פרשת שמיני).

שואל השפת אמת, אם בסופו של דבר המנורה נעשתה מאליה, מדוע מלכתחילה הראה הקב"ה למשה את המנורה? מה התועלת בכך?

"נתקשה משה במנורה והראה לו הש"י. ואח"כ כתיב שנעשית מעצמה. תיעשה כו'. א"כ למה הראה לו (?)" (שפת אמת תרומה שנת תרל"א).

ועונה השפת אמת, שזאת בכדי לעורר את הרצון של משה לעשיית במנורה, וכאשר הרצון של משה יתעורר המנורה תוכל להיעשות מאליה וז"ל:

"אך כי ע"י רצון האדם בלב ונפש באמת. נגמר השאר. מה שא"י לעשות. נעשה מעצמו. וזה מ"ש השלך לאור כו'. כן הוא בכל מצוה מכל איש ישראל. כי וודאי אין בכח אדם לעשות רצונו ית'. רק כפי רצון האדם נגמר מעצמו. ומ"מ הגמר בא ג"כ ע"י רצון האדם. וזה שהראו לו לידע מכוון ורצונו ית'. וע"י שרצה לעשות רצונו ית' רק שהי' למעלה מכח אדם. לזה נעשה מעצמו". (שם)

כלומר, לדבריו, הקב"ה הראה למשה את המנורה בכדי לעורר בו את הרצון, שידע מה לרצות, ובזכות שמשה רצה – המנורה נעשתה מאליה, הרצון של משה חולל מציאות.

מהמדרש ומדברי השפת אמת אנו לומדים שני דברים חשובים ביותר באשר לכוחו של הרצון, האחד – גם שאנו מתקשים בדבר מסוים, אל לנו לוותר על הרצון, הרצון שלנו מחולל פלאים ופועל על המציאות גם שאנו לא רואים כיצד הדברים יכולים להתרחש בפועל, כפי שמשה לא ידע כיצד לעשות את המנורה ובזכות שרצה הדברים יתרחשו. שנית, בכדי לעורר את הרצון ושרצוננו יפעל על המציאות, אנו צריכים לראות תמונה ברורה ככל שהתמונה שאנו מציירים בראשנו היא וויזואלית ומוחשית כך היא מעוררת את הרצון שהוא מעורר ומשנה את המציאות בהתאם, ועל כן, הקב"ה לא הסתפק בלספר למשה על המנורה אלא הראה לו תמונה מדויקת שלה ככתוב במדרש.

"מה עשה הקדוש ברוך הוא, הראה לו אש לבנה, אש אדומה, אש שחורה, אש ירוקה, ועשה מהן את המנורה, גביעיה כפתוריה ופרחיה וששת הקנים, ואומר לו זה מעשה המנורה, שהקב"ה מראה לו באצבע… " (מדרש תנחומא, שם)

כלומר, הרצון שמשנה מציאות הוא רצון חזק הנובע מתמונה ברורה של הדבר הרצוי, ככל שאנו רואים וחווים את הדבר אותו אנו רוצים כך הוא מתקרב אלינו, לא מספיק לרצות 'בגדול' או 'בערך', צריך לראות את הדבר הרצוי בצורה ברורה ולחזק את המחשבה בו, וכפי שכתב  ר' נחמן מברסלב, וז"ל:

"דע שהמחשבה יש לה תוקף גדול, ואם יחזק ויגבר מחשבתו על איזה דבר שבעולם, יוכל לפעול שיהיה כך, ואפילו אם יחזק מחשבתו מאד שיהיה לו ממון, בוודאי יהיה לו, וכן בכל דבר. רק שהמחשבה תהיה בביטול כל ההרגשות". (ליקוטי מוהר"ן תורה קצג)

וכעין זה כתב ר' נחמן גם במקום, ואלו דבריו:

"דע שיש בבני אדם סגולות גדולות כי יכולין לפעול על ידי מחשבתם מה שהם חושבים. ואפלו היַקְרוּת חס ושלום הוא בא ממחשבות בני אדם. כי כשהמחשבה היא כולה אחוזה ודבוקה בדבר אחד שיהיה כן, דהינו כל הבחינות שיש במחשבה דהינו פנימיות וחיצוניות ושאר הבחינות כולם עד הנקודה, וכשכולם כאחד אחוזים ודבוקים וחושבים שיהיה כן בלי בלבול ונטיה למחשבה אחרת, על ידי זה הם פועלים שבהכרח יהיה כן כמו שהם חושבים. וגם שהמחשבה תהיה בפרטי פרטיות, לא בדרך כלל כגון שיחשב שאם יהיה כן יהיה כך וכך בפרטיות". (שיחות מוהר"ן אות סב)

כאמור וכנלמד מדברי ר' נחמן, בכדי שהמחשבה שלנו תפעל על המציאות עלינו להתחזק במחשבה זו, וכיצד עושים זאת? הדרך לעשות כן היא כפי שכתבנו לעיל וכמובא בקטע השני של ר' נחמן, והיא לדמיין את הרצוי בצורה ברורה ומוחשית "בפרטי פרטיות", כפי שעשה הקב"ה שהראה למשה את המנורה עם "גביעיה כפתוריה ופרחיה". כאשר אנו מדמיינים את הרצוי בצורה כה מוחשית מחשבתנו מתחזקת במחשבה זו ורק בה ובעקבות כך הרצון שלנו מתעורר לבקש את הדבר ופועל בהתאם. כידוע "רחוק מן העין רחוק מן הלב" ולהפך, ועל כן, ככל שאנו מדמיינים את הרצוי בצורה וויזואלית וברורה מתעורר הלב – הרצון ומחולל מציאות בהתאם.

בהמשך נעשה תרגיל מעשי שימחיש את הדברים.

יגעתי ומצאתי תאמן

כאמור בכדי שהרצון יפעל על המציאות הוא צריך להיות מוחשי וברור, לא "על הדרך" או במין מחשבה חפוזה, צריך להשתהות ברצון ולראות תמונה ברורה, דבר זה דורש מאיתנו זמן ומאמץ מנטאלי מסוים. לדברי השפת אמת (בהמשך לדברים שהובאו לעיל), על רצון כזה מוסב הפתגם הידוע של ר' יצחק  "יגעתי ומצאתי תאמן" (מסכת מגילה דף ו ע"ב), ואלו דבריו:

"… כענין זה (שהאדם רוצה והדבר נעשה מעצמו) פי' אא"ז מו"ר זצלה"ה על מה שכתוב יגעתי ומצאתי. ודקדק כי מציאה בהיסח הדעת. ומה שבא ע"י יגיעה למה נק' מציאה. אך מי יכול למצוא האמת ע"י יגיעתו. ורק שהש"י נותן במתנה ודרך מציאה ע"י היגיעה… ".

כלומר, אביו של השפת אמת שאל על הפתגם הנ"ל, מדוע התוצאה של היגיעה נקראת "מציאה" הרי מציאה בלשון חז"ל מבטאת דבר שנמצאה בהיסח הדעת ללא שעמלנו ו/או התאמצנו עבורו, היה נכון יותר לכתוב יגעתי והשגתי, או במקרה של חכמה – יגעתי והבנתי וכדומה. לכן הסביר אביו של השפת אמת שלא מדובר כאן על יגיע בפעולות אלא ביגיע בלרצות, אתה רוצה ופתאום מוצא שהרצון מתגשם, ואתה מתפלא האם זה אמיתי? כיצד זה קרה? הרי רק רציתי? על כן, אומר לנו ר' יצחק (בפתגם) "תאמן", תאמין שזה אמיתי, כי רצית ושרוצים "אין זו אגדה" שהדברים מתגשמים.

וכן כתב ר' צדוק מלובלין, באשר לרצון להשיג חכמה, וז"ל:

"והעיקר הוא החשק וכמו שאמרו (מגילה ו' ב) יגעתי ולא מצאתי אל תאמן לא יגעתי ומצאתי אל תאמן כי כל השגה ומדריגה אינו אלא על ידי היגיעה שהוא על ידי החשק וההשתוקקות שיש לאדם לדבר זה ולא ינוח ולא ישקוט עד שימצא, וגוף ההשגה נקרא מציאה דבאמת ה' יתן חכמה ואי אפשר לאדם להשיג שום דבר בכוחו והשתדלותו כלל … ואף חכמי אומות העולם הקדמונים השיגו דבר זה שקראו לחכמיהם פילסופים דפירוש המלה בלשון יווני אוהבי חכמה לא חכמים דזה כל חכמתם שהם אוהבי חכמה, ובלתי ספק גנבו דבר זה מבני ישראל" (ר' צדוק הכהן מלובלין – מחשבות חרוץ אות ז)

אם כן, אנו רואים שרצון חזק וברור פועל על המציאות גם שאנו לא רואים כל דרך פעולה. הדרך לחזק את הרצון היא קודם כל לדעת מה בדיוק אנו רוצים ולאחר מכן לחזק את מחשבתנו בדבר וזאת אנו ע"י שאנו מדמיינים את הדבר בצורה מוחשית וויזואלית אנו צריכים לראות ממש סרט כיצד הדברים יתגשמו, וכפי שהרחיב ר' נחמן בהמשך לדבריו שהובאו לעיל, וז"ל:

"וגם לענין הלמוד מועיל זה, אם תהיה מחשבתו תקיפה מאד כנ"ל, בודאי יהיה כן. ובלבד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה מאד בזה כנ"ל, דהינו למשל שיחשב במחשבתו שיזכה ללמד ולגמר כל הארבעה פוסקים כולם עם כל הפרושים הגדולים. ויחשב ויציר בדעתו באיזה אופן ילמוד אותם ובכמה זמן, כגון למשל שיזכה ללמד חמשה דפין ביום אחד עד שיזכה לגמר כולם בשנה אחת. ויכניס מחשבתו בזה היטב היטב בתוקף גדול מאד, עד שתהיה המחשבה תקיפה ואחוזה בזה מאד. וכיוצא בזה בשאר למודי התורה הקדושה כגון ש"ס עם הרי"ף והרא"ש וטורים וכו' ותנ"ך וכיוצא, ויכסוף וישתוקק ויחשוב בזה הרבה בתוקף גדול, אזי יזכה שיהיה כן". (שיחות מוהר"ן, שם)

כאמור לרצות בצורה כזו דורש מאתנו מאמץ מנטאלי כלשהוא אך זהו מאמץ משתלם, מוזמנים לנסות ולראות.

 

תרגיל רצון בנושא של יחסים:

(מומלץ שמישהו אחר יעשה לכם או לפחות לעשות זאת בכתיבה כך שתתמסרו לשאלות)

  1. בחר/י יחסים שאינך מרוצה מהם והיית/ה שמח/ה שיראו אחרת.
  2. תאר/י את היחסים כיום.
  3. תאר/י כיצד הייתי רוצה שהיחסים יהיו?
  4. במידה והכול היה אפשרי, כיצד היית/ה רוצה שהיחסים יראו, איזה דבר משמח היית/ה רוצה לעשות עם הצד השני? איזה דבר משמח היית/ה רוצה שיקרה בנכם? הרשה/י לעצמך לדמיין ללא מגבלות. (לרוב בפעם הראשונה אנו רוצים שלא יהיה רע, עכשיו אנו מתבקשים לרצות טוב).
  5. תשתהה/י ברצון, דמיין/י את הדברים בצורה וויזואלית, את המקומות בהם אתם נפגשים, הבעות הפנים, הרגשות, הריחות, והדברים שנאמרים, דמיין/י את הסיטואציה עד שתתנתק/י מכל מחשבה אחרת. ככל שהתמונה תהא ברורה ומעוררת רצון כך תחשו את השינוי שחל אצלכם לגבי אותו אדם.
  6. בפעם הבא שתפגשו שימו לב אם דברים ישתנו לטובה.

 

בהצלחה!

 

 

 

מחשבה אחת על “רצון מחולל מציאות – פרשת תרומה

  1. מירו דיין

    תגובה למאמר רצון מחולל מציאות.
    כמי שהנושא של הרצון מעסיק אותי שנים רבות-הדברים כתובים בטוב טעם.הקריאה של
    הכתוב מעניינת ומכניסה אותך עמוק לנושא. התרגיל מעניין במיוחד ושווה לנסות. הייתי מוסיף למאמר את פרק ט באורות התשובה-והיסוד הגדול, שהרצון הטוב הוא הכל וכל הכישרונות בעולם אינם אלא מלואיו … אשמח לדבר אתך בנושא בהזדמנות קרובה

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.