עוזר ולא מושיע – פרשת משפטים

קרה לכם שניסתם לעזור למישהו, התאמצתם הרבה לשם כך, ולא ראיתם תוצאות? או שניסתם לשכנע מישהו 'בכל דרך', ביודעכם כי הדבר נכון ויכול להועיל לו, ובכל זאת הוא לא השתכנע כלל? זה יכול להיות חבר, בן משפחה, תלמיד או לכל אדם אחר, כל כך רצינו לעזור, אולם, כגודל הציפייה כך גודל האכזבה.

הסיבה לכך היא שניסינו יותר מידי. במילים אחרות ניסינו "להושיע" ולא "לסייע".

להתאמץ מעט ולהצליח הרבה

כאשר אנו מנסים להושיע אנו בעצם לוקחים את כל האנרגיה עלינו, מה שמביא את הזולת להרפות, זהו חוק של שימור אנרגיה, לא מוציאים אנרגיה לחינם, אם מישהו אחר מטפל בעניין אנו מרפים, האנרגיה נשארת רק מתחלפת מהאחד לשני. וכאשר מדובר על לקיחת אחריות לחייו של אדם אחר, אנו נכנסים לבעיה גדולה, כי כאשר הוא ירפה אנו נעבוד קשה ונראה תוצאות קטנות במקרה הטוב.

לא זו אף זו, גם נעבוד קשה וגם לא נשמע ממנו מילת תודה, מאחר והעזרה איכשהו הפכה להיות עניין שלנו ולא עניין שלו. הוא עוד עלול לחשוב שאנו צריכים להודות לו … (אם זה לא היה מצחיק זה היה עצוב).

הדוגמא המובהקת לכך היא דור המדבר, דור זה לא קבל עזרה או סיוע אלא "ישועה" ממש, בנ"י לא עשו דבר לישועתם, על דור זה נאמר – "אֲשֶׁ֤ר נְשָׂאֲךָ֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ כַּאֲשֶׁ֥ר יִשָּׂא־אִ֖ישׁ אֶת־בְּנ֑וֹ" (דברים פרק א, לא). "יְקֹוָ֖ק יִלָּחֵ֣ם לָכֶ֑ם וְאַתֶּ֖ם תַּחֲרִשֽׁוּן" (שמות פרק יד).

והתוצאה לא אחרה לבוא: "וַתֵּרָגְנ֤וּ בְאָהֳלֵיכֶם֙ וַתֹּ֣אמְר֔וּ בְּשִׂנְאַ֤ת יְקֹוָק֙ אֹתָ֔נוּ הוֹצִיאָ֖נוּ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם לָתֵ֥ת אֹתָ֛נוּ בְּיַ֥ד הָאֱמֹרִ֖י לְהַשְׁמִידֵֽנוּ" (דברים פרק א)

אם כן, מדוע הקב"ה הושיע אותם מלכתחילה, התשובה היא שלא הייתה ברירה, כדברי חז"ל באומרם שלולא הוציא הקב"ה את בנ"י ממצרים היו שוקעים בחמישים שערי טומאה ולא היה ניתן להוציאם עוד ממצרים. אז יש מצבים שצריך להושיע, אך אלו מקרים בודדים.

דברים נפלאים כותב ר' נחמן מברסלב בעניין זה, על המצווה בפרשתנו לעזור ליהודי לפרוק מטען (אפילו ליהודי שאנו שונאים).

"כִּֽי־תִרְאֶ֞ה חֲמ֣וֹר שֹׂנַאֲךָ֗ רֹבֵץ֙ תַּ֣חַת מַשָּׂא֔וֹ וְחָדַלְתָּ֖ מֵעֲזֹ֣ב ל֑וֹ עָזֹ֥ב תַּעֲזֹ֖ב עִמּֽוֹ" (שמות פרק כג, ה).

דייקו חז"ל בפסוק שהמצווה היא "עמו" כלומר, אנו מצווים רק לעזור לו ולא לעשות במקומו, וז"ל:

"הלך וישב לו, ואמר: הואיל ועליך מצוה, אם רצונך לפרוק פרוק – פטור. שנאמר עמו …" (בבא מציעא דף לב ע"א)

כלומר, אם אותו יהודי אומר לך "צדיק בו תעשה מצווה" והוא הולך לנפוש לו בינתיים, בחושבו שזה עניין שלך לקיים מצווה, אתה פטור, שנאמר "עזב תעזב עמו".

מכאן למד ר' נחמן גם לעזרה במובן הרוחני ובכלל, אנו מצווים רק לעזור ולא לעשות במקום… וזאת מהסיבה הפשוטה, שלא ניתן לעזור לאדם שלא עוזר לעצמו, וז"ל:

"וְזֶה בְּחִינַת כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹֹנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּאוֹ …'עִמּוֹ' דַּיְקָא, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, יָכוֹל, אֲפִלּוּ יֵשֵׁב לוֹ וְאָמַר הוֹאִיל וְעָלֶיךָ מִצְוָה וְכוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר, 'עִמּוֹ', הַיְנוּ כִּי בְּוַדַּאי מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהִטָּפֵל עִמּוֹ וְלַעֲזֹר לוֹ גַּם כֵּן לְהַעֲלוֹת וּלְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ, אֲבָל כָּל זֶה עִמּוֹ, דְּהַיְנוּ כְּשֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ רוֹצֶה גַּם כֵּן לַעֲסֹק בָּזֶה לְרַחֵם עַל עַצְמוֹ לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתַקָּנַת נַפְשׁוֹ לְסַלֵּק הַמַּשּאוֹי הַגְּדוֹלָה שֶׁעָלָיו רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ בְּעַצְמוֹ וְהוּא מְצַפֶּה לְמִי שֶׁיַּעֲזֹר לוֹ לָזֶה אֲזַי מִצְוָה גְּדוֹלָה לַעֲזֹר לוֹ בְּכָל כֹּחוֹ לְהִטָּפֵל עִמּוֹ לְהַעֲלוֹתוֹ, כִּי יֵשׁ כֹּחַ לְחַדֵּשׁ נַפְשׁוֹ גַּם כֵּן אִם הוּא בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ אֵיזֶה רָצוֹן אֲמִתִּי לָזֶה לַעֲסֹק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, אֲבָל אִם רוֹצֶה לְסַלֵּק עַצְמוֹ לְגַמְרֵי וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ כְּלָל, רַק רוֹצֶה שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ יַעֲשֶֹה הַכֹּל עֲבוּרוֹ וְהוּא לֹא יַעֲשֶֹה כְּלָל וְלֹא יִשְׁתַּדֵּל בָּזֶה כְּלָל, אֲזַי בְּוַדַּאי אֵין הַצַּדִּיק צָרִיךְ לַעֲסֹק עִמּוֹ, כִּי אִי אֶפְשָׁר לַעֲזֹר לוֹ כְּשֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לַעֲסֹק בְּעַצְמוֹ בְּתִקּוּנוֹ כְּלָל כַּנַּ"ל". (ליקוטי הלכות אבידה ומציאה הלכה ג אות טו)

ובהמשך הדברים מובא שר' נחמן פעל כן הלכה למעשה:

וּכְמוֹ שֶׁאָמַר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְאֶחָד, אַתָּה בִּלְעָדַי אֵינְךָ יָכוֹל לַעֲשֹוֹת כְּלָל, (דְּהַיְנוּ לְתַקֵּן נַפְשׁוֹ בְּעַצְמוֹ) אֲבָל גַּם אֲנִי בִּלְעָדֶיךָ אֵינִי יָכוֹל לַעֲשֹוֹת דָּבָר, הַיְנוּ שֶׁאִם אַתָּה לֹא תַּעֲשֶֹה כְּלָל בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לִי לַעֲשֹוֹת עֲבוּרְךָ הַכֹּל, כִּי הָאָדָם הוּא בַּעַל בְּחִירָה וְאִי אֶפְשָׁר לְהַעֲלוֹתוֹ כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה הִתְעוֹרְרוּת מֵעַצְמוֹ וְזֶהוּ, יָכוֹל, אֲפִלּוּ יֵשֵׁב לוֹ וְכוּ'? תַּלְמוּד לוֹמַר, עִמּוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל. (שם)

וכך גם פירש האדמו"ר מאפטא את דברי הלל הזקן במסכת אבות "אם אין אני לי מי לי" (אבות פרק א, יד), ואלו דבריו:

"ולזה אמר התנא אם אין אני לי מי לי, רצה לומר כשאני בעצמי איני מחזיק אותי בדבר זה, לא יועיל לי שום אדם בעולם" (עבודת ישראל ליקוטים לאבות פרק א משנה יד)

גבול לחסד

בכדי לא ליפול במקום הזה בו אנו לוקחים את כל האחריות על כתפינו, עלינו לאמץ את מידת הגבורה, וכפי שאנו משבחים את הקב"ה בתפילה "אתה גיבור" ונשאלת השאלה, מה כוונתנו שהקב"ה הוא גיבור? הרי אמרו חז"ל במסכת אבות (פרק ד, א) "איזהו גיבור הכובש את יצרו" וכי לקב"ה יש יצר אותו הוא כובש? התשובה היא שכן, לקב"ה יש יצר להטיב ללא גבול מאחר וטבע הטוב להטיב וטבע האין סוף לעשות כן, ללא גבול, אולם, הקב"ה כובש יצר זה ומתאפק מלהטיב לנו כפי יכולתו בכדי שאנו נזכה לטובה בזכות מעשינו ובכך נקבל אותה בשמחה ולא כלחם בושה "נהמא דכיסופא" (כדברי הזוהר, ראו דרך ה' לרמח"ל פרק שני).

לא שהקב"ה עוזב אותנו חלילה, הוא מסייע לנו במעשה ידינו אך עושה במקומנו, כדברי הפסוק: "יִפְתַּ֣ח יְקֹוָ֣ק׀ לְ֠ךָ אֶת־אוֹצָר֨וֹ הַטּ֜וֹב אֶת־הַשָּׁמַ֗יִם לָתֵ֤ת מְטַֽר־אַרְצְךָ֙ בְּעִתּ֔וֹ וּלְבָרֵ֕ךְ אֵ֖ת כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יָדֶ֑ךָ" (דברים פרק כח פסוק יב)

גם בנו מתעורר הרצון להיטיב ללא גבול ככל יכולתנו כאשר מבקשים את עזרתנו, ואם אנו לא מווסתים רצון זה אנו עלולים לפגוע במקום להועיל, כמו ליתן עצה בלי לשמוע את מה באמת הוא שואל, לעשות בשבילו ולא ללמד אותו כיצד הוא יכול לעשות בעצמו, ועל זו הדרך … פעמים רבות, מרוב רצון לעזור אנו לא מתאפקים לעשות זאת בדרך שתועיל לזולת. בין השאר אנו לוקחים את האחריות על כתפינו, מסירים את האחריות מהזולת ובכך אנו מתעייפים והוא לא זז.

ניתן לדמות טעות זו, לאדם שמתבקש להעביר גלגל של רכב ממקום למקום, ומרוב הרצון לעשות כן, הוא מרים את הגלגל במקום לסייע לו להמשיך ולהתגלגל, מאמץ מיותר מחוסר איפוק …

אם כן, אנו לא יכולים לבוא במקום הזולת אלא רק לעזור לו, ולכן בכל מערכת יחסים של עזרה אנו בראש ובראשונה צריכים לגרום לזולת להבין כי האחריות היא עליו, אנו נשמח לעזור אך רק לעזור ולא לעשות במקומו. כך נשמר אצלו את האנרגיה, נעבוד פחות קשה נראה יותר תוצאות ולבסוף הוא גם יודה לנו, מה שישאיר לנו את האנרגיה להמשיך ולעזור לעוד אנשים.

בהצלחה!

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.