נחישות וגמישות

המדרש מספר לנו שקריאת ים סוף התרחשה בזכות התעוזה של נחשון בן עמינדב אשר הרהיב עוז בנפשו להיכנס לים סוף ובזכות כך אפשר את התרחשות הנס, וזו לשון המדרש:

"… ולמה נקרא שמו נחשון, שירד לנחשול של ים תחלה בטרם שנבקע … לכך נעשה נדיבו של הקדוש ברוך הוא, לכך זכה יהודה למלכות…".  (מדרש אגדה (בובר) במדבר פרשת במדבר פרק א)

נראה לומר כי המדרש מלמד אותנו שדברים גדולים מתרחשים בזכות אנשים נחושים, ואכן כאשר אנו מתבוננים על כך ניתן לראות בקלות, כי כל ההמצאות הגדולות וכל השינויים הגדולים בעולם התרחשו בעקבות אנשים שהיו נחושים בדעתם להצליח בכל מחיר למרות הקשיים שבדרך ולמרות שהמטרה הייתה רחוקה מהם, כלומר, למרות שאינם ידעו בדיוק הדרך לשם וכיצד הדברים יתרחשו בסופו של יום, כמעשה נחשון בן עמינדב אשר פעל בנחישות ללא שידע מה ילד יום והאם הים יקרע אך דבר אחד הוא ידע בוודאות והוא – שלא חוזרים למצרים, ובזכות נחישותו, אפשר לבלתי אפשרי (קריאת הים) להתרחש.

וכמו שהעולם כולו מתקדם על ידי אנשים נחושים, כך גם התקדמותו של כל אחד מאתנו תלויה במידת הנחישות שלו. 

"… גבורת-הנפש היא מדה יקרה מאד מצטרכת לכל קנין השלמות בין בפרט ובין בכלל". (הרב קוק, מוסר אביך, ג, א)

נבקש במאמר זה, להתבונן במידת הנחישות מה גדרה מתי היא נצרכת במיוחד ומתי צריך לאמץ את המידה ההופכית לה שהיא הגמישות.

 

חתירה לקראת …

נחישות היא בראש ובראשונה, הכוח להגיע לידי החלטה ולהתמסר לה גם כאשר הדבר הרצוי רחוק מאיתנו כעת ואיננו יודעים את הדרך לשם וכיצד הדברים יתרחשו בסופו של יום. ולאחר מכן, הנחישות היא הכוח להתמיד, לדבוק בהחלטתנו למרות הקשיים שבדרך.

למה הדבר דומה? לספינה בלב ים, שראשית כל, צריך להיות לה יעד, ולאחר שיש יעד עליה לדעת שרוחות שונות תפגוש בדרכה, יהיו רוחות שיסיעו לה ויהיו רוחות שיעכבו אותה, ועליה לדעת באיזה רוחות להיעזר ובאיזה רוחות להילחם, ספינה שתפרוס את מפרסיה לכל רוח לא תגיע ליעד הרצוי.

כך אדם שיבחר את דרכו על פי הרוחות המנשבות יסתובב סחור סחור, וימצא עצמו לאחר זמן רב בלב ים או בחוף זר.

לכן ראשית כל, צריך להיות יעד ברור (באשר לבחירת יעדים בחיים ניתן להיעזר במאמרים הבאים: "טבעך בעולם" – פרשת לך לך, "הכישרונות והייעוד" – פרשת חיי שרה, "הגשמת חלום" – פרשת מקץ).

ולאחר מכן צריך לחתור לקראתו ובהתמדה, בכדי שיהיה לנו את המוטיבציה להתמיד למרות קשיים שבדרך עלינו להפנים כי אין הצלחה שלא עברה קשיים בדרך ואין אדם מצליח שלא חווה אכזבות, כולם עוברים עליות ונפילות בחייהם ההבדל בין אנשים הוא היחס לנפילה האם נשברים ממנה ונסוגים אחור או שממשיכים לנסות וללמוד מן הנפילה.

"אם מצאתי אלף דרכים שלא עובדות, לא נכשלתי, כל ניסיון שכשל הוא עוד צעד קדימה" (תומאס אדיסון)

הגישה לפיה, עם הדברים לא "הולכים חלק" "זה כנראה לא זה" שגויה היא, גם גאולת מצרים בה הקב"ה היו מעורב בכבודו ובעצמו לא עברה 'בצורה חלקה', כבר בהתחלה התגלו קשיים, זה התחיל בכך שפרעה הכביד את העבודה על בני ישראל עקב הבקשה של משה "שלח את עמי" מה שהביא לטרוניה של העם כלפי משה ושל משה כלפי הקב"ה "לָמָ֤ה הֲרֵעֹ֙תָה֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה לָ֥מָּה זֶּ֖ה שְׁלַחְתָּֽנִי" (שמות ה, כב ) ולאחר מכן, בזמן הרב שעבר מאז ועד שפרעה שילח את בני ישראל מארצו. וגם לאחר שפרעה נכנע למכות ושילח את בני ישראל מארצו, הוא התחרט על מעשיו, ויצא לרדוף אחר בני ישראל  "וַ֠יֵּהָפֵךְ לְבַ֨ב פַּרְעֹ֤ה וַעֲבָדָיו֙ אֶל־הָעָ֔ם וַיֹּֽאמְרוּ֙ מַה־זֹּ֣את עָשִׂ֔ינוּ כִּֽי־שִׁלַּ֥חְנוּ אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעָבְדֵֽנוּ … וַיִּרְדֹּ֕ף אַחֲרֵ֖י בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל" (שם יד, ה), והשיא של הקושי הוא כאשר בני ישראל מגיעים לים ורואים שאין לאן לברוח, באותה סיטואציה היו מבני ישראל שאמרו "שכנראה שזה לא זה" וצריך לחזור למצרים, "וַיֹּאמְרוּ֘ אֶל־מֹשֶׁה֒ הַֽמִבְּלִ֤י אֵין־קְבָרִים֙ בְּמִצְרַ֔יִם לְקַחְתָּ֖נוּ לָמ֣וּת בַּמִּדְבָּ֑ר… הֲלֹא־זֶ֣ה הַדָּבָ֗ר אֲשֶׁר֩ דִּבַּ֨רְנוּ אֵלֶ֤יךָ בְמִצְרַ֙יִם֙ לֵאמֹ֔ר חֲדַ֥ל מִמֶּ֖נּוּ וְנַֽעַבְדָ֣ה אֶת־מִצְרָ֑יִם כִּ֣י ט֥וֹב לָ֙נוּ֙ עֲבֹ֣ד אֶת־מִצְרַ֔יִם מִמֻּתֵ֖נוּ בַּמִּדְבָּֽר". אך למרות הקושי הגדול הזה שנראה היה שלא ניתן לצלוח אותו, יתגלה כי יש פתרון וצריך להמשיך הלאה. גם לאחר מכן, לא פסקו הקשיים, כאשר בני ישראל עמדו לקראת הכניסה לארץ "למנוחה ולנחלה" הרגע לו ציפו ובשבילו טרחו כל כך, טענו המרגלים שלא ניתן להיכנס לארץ המובטחת מאחר ש"אֶ֣רֶץ אֹכֶ֤לֶת יוֹשְׁבֶ֙יהָ֙ הִ֔וא וְכָל־הָעָ֛ם אֲשֶׁר־רָאִ֥ינוּ בְתוֹכָ֖הּ אַנְשֵׁ֥י מִדּֽוֹת" (במדבר פרק יג, לב), לבסוף כל אותו הדור שיתייאשו לא זכו להיכנס לארץ, רק יהושע וכלב שהיו נחושים בדעתם וטענו "עָלֹ֤ה נַעֲלֶה֙ וְיָרַ֣שְׁנוּ אֹתָ֔הּ כִּֽי־יָכ֥וֹל נוּכַ֖ל לָֽהּ"  (במדבר פרק יג, ל) זכו ונכנסו לארץ הנכספת.

אם כן, לאחר שאנו מגיעים להחלטה שהיא נכונה עבורנו, עלינו לחתור לקראתה למרות הקשיים שיוצבו בדרכנו, לשם כך עלינו לרכוש את מידת הגבורה, וכדברי הרב קוק:

"… ומכלל מדת הגבורה הוא, שכל דבר שכבר הסכים בנפשו, שצריך להשתדל בו מצד חובת שלמותו, תהיה ההסכמה חזקה אצלו, ולא יקוץ בכל פרטיה הרבים וגבורת נפשו תדריכהו, שיעשה בחשק טהור את המעשים הגורמים לבצע תכלית נאה גם בהיותם בדרך רחוקהוצריך שמדת הגבורה תשלוט בנפש. שכל מה שהחליטה להתעסק בו בטוב לה תאחז בו ולא תרפהו, ותגדל בה השמחה התמידית, המלאה מנוחה, של קביעות בעוז העלייה, ואינה משתנית בכל עמקי מצולותיו ונבכי זרמיו …"  (מוסר אביך, ג, א)

 

קשה כברזל ורך כקנה

עד כאן דיברנו על חשיבותה של מידת הגבורה, אותה מסמל משה רבנו אשר לא היה אדם כמותו נחוש, מתמסר ומתמיד, ובזכות כך, צלח את כל האתגרים הגדולים בפניהם עמד במשך ארבעים שנה במדבר "הַגָּדֹ֣ל וְהַנּוֹרָ֗א", מקום  "נָחָ֤שׁ׀ שָׂרָף֙ וְעַקְרָ֔ב וְצִמָּא֖וֹן אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־מָ֑יִם" (דברים ח, טו), בהובילו עם של טרחנים וסרבנים כלפי מנהיגיהם (שמות רבה, פרשה  ז, ג ; ילקוט שמעוני רמז תשלה).

ואליו צורף אהרון אחיו, שמידתו היא הופכית למידתו של משה, בעוד מידתו של משה היא מידת האמת מידתו של אהרון היא מידת השלום, עליו נאמר "אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה" (אבות א, יב). ובעוד מידת האמת היא מידה של גבורה ונחישות, מידת השלום היא מידה של גמישות, את גמישותו של אהרון אנו פוגשים הן בדרך בה עשה שלום בין אנשים (מדרש אגדה פרשת חקת סימן כט) והן בדרך בה ניסה למנוע מבני ישראל את עשית העגל, אהרון בניגוד למשה במי מריבה, לא התנגד לבני ישראל אלא ניסה ביצירתיות וגמישות למשוך אותם עד שיבוא משה (שמות לב) וממלא לא יהיה צורך בעגל.

חז"ל הורו לנו לרכוש את מידת הגמישות, מידתו של אהרון, באומרם:

"לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז" (מסכת תענית דף כ ע"א)

ועל פניו דבריהם אלו סותרים את דברנו לעיל לפיהם על האדם להיות נחוש – "קשה כארז" וכאן נאמר שלא להיות כן, הכיצד?

אם נתבונן לעומק בדבריהם של חז"ל על תכונותיו של הקנה, נבין את היחס הנכון בין הנחישות לגישות בחיינו, וזאת לשונם:

"מה קנה זה עומד במקום מים וגזעו מחליף ושרשיו מרובין, ואפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו – אין מזיזות אותו ממקומו, אלא הולך ובא עמהן. דממו הרוחות – עמד הקנה במקומו. אבל בלעם הרשע בירכן בארז, שנאמר כארזים …, מה ארז זה אינו עומד במקום מים, ואין גזעו מחליף, ואין שרשיו מרובין, אפילו כל הרוחות שבעולם נושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, כיון שנשבה בו רוח דרומית – עוקרתו והופכתו על פניו". (מסכת תענית דף כ.)

אם כן, הקנה גמיש בגזעו אך יציב בבסיסו "שורשיו מרובין", בעוד שהארז יציב בגזעו וחלש בבסיסו "אין שורשיו מרובין", לאמור, כי בשורש – בערכים וברצונות עלינו להיות נחושים, אך בגזע – במידות שלנו שהם ההופעה שלנו בעולם (בבחינת אהרון שהופיע את המסר של משה "הוא יהיה לך לפה" (שמות ד, טז)) עלינו להיות גמישים ומוכנים לשינוי "גזעו מחליף".

כלומר, עלינו לדבוק במטרה ובערכים שלנו – נחישות. ולהיות קלים לשנות את התנהגותנו ומידתנו "גזעו מחליף" – גמישות.    

הטעות היא לעשות את ההפך, להיות נוקשה בצורה ובדרך בה אנו רגילים להתנהג (כפי שאנשים רבים אומרים "ככה אני"), ורכים בערכים ובמטרות שלנו. והדברים קשורים האחד בשני, כי נוקשות בהתנהגות מביאה לפשרנות בערכים ובמטרות, כי בדרך בה אנו רגילים לפעול אנו נשיג את אותם תוצאות בחיים, בכדי להשיג תוצאות שונות בחיינו ולהגשים ערכים שונים שחשובים לנו, אנו חייבים להיות גמישים לשנות ולשפר את התנהגותנו, וכפי שאמר אלברט איינשטיין "טירוף זה לחזור על אותה הפעולה פעם אחר פעם ולצפות לתוצאה שונה" (אלברט איינשטיין), אם נחזור על אותה התנהגות נשאר במקום. בכדי לחזק את השורשים שלנו, כלומר, להגשים עוד מטרות וערכים בחיינו עלינו להיות קלים לשינוי וגמישים לנסות דרכים חדשות, זאת היא עבודת המידות עליה דברו חז"ל לרוב.

אם כן, משה ואהרון מייצגים מידות סותרות, אך משלימות כאשר כל אחת מוצבת במקומה הנכון, נחישות בשורשים – כלומר, נאמנות לערכים ולמטרות שלנו, למרות הרוחות הנושבות. וגמישות בענפים – תיקון המידות.

וכמו שגאולת עם ישראל צלחה בזכות שילוב שתי מידות אלו כך גאולת כל אחד ואחד מאיתנו.

"הנצח (מדתו של משה) בתעצומתו הוא היסוד הקבוע, וההוד (מדתו של אהרון) ביפעתו הוא היסוד המתנודד ומשתנה. אין ציור לתפוס אחת מהמערכות בלא צירוף השניה לה. אין הנצח מתגלה בעזוזו כי אם כשההוד מאציל עליו מיפעת הודו, ואין ההוד מלבבנו בהדרו כי אם כשעז הנצח ממולא בתוכן פנימיותו…" (שמונה קבצים, קובץ ח, רנג).

 

תרגיל התפתחות אישית:

  • בחר/י מטרה שתרצה/י לקדם.
  • מדוע הדבר חשוב לך?
  • אלו ערכים טמונים בהגשמת המטרה?
  • מה את/ה צריך/ה לפתח או לשנות בעצמך בכדי שנהיה בטוחים שתגיע/י למטרה?

 

בהצלחה!

 

 

 

 

 

 

2 מחשבות על “נחישות וגמישות

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.