"בלי עין הרע" – פרשת ויחי

בן פורת עלי עין

לדברי חז"ל אין עין הרע שולטת בזרעו של יוסף, הדבר נלמד הן מברכתו של יעקב ליוסף "בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן…" (בראשית מט, כב) כלומר, יוסף מעל 'העין' ואין העין מעליו. והן מברכתו של יעקב לבני יוסף, אפרים ומנשה, "הַמַּלְאָךְ֩ הַגֹּאֵ֨ל אֹתִ֜י מִכָּל־רָ֗ע יְבָרֵךְ֘ אֶת־הַנְּעָרִים֒ וְיִקָּרֵ֤א בָהֶם֙ שְׁמִ֔י וְשֵׁ֥ם אֲבֹתַ֖י אַבְרָהָ֣ם וְיִצְחָ֑ק וְיִדְגּ֥וּ לָרֹ֖ב בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ" (בראשית מח, טז) "וידגו – כדגים הללו שפרים ורבים ואין עין הרע שולטת בהם" (רש"י, שם).

בהמשך לכך, מסופר בתלמוד שר' יוחנן, שהיה יפה ביותר, היה עומד בפתח המקווה, וזאת בכדי שבנות ישראל הבאות לטבול יסתכלו עליו ויולידו ילדים יפים כמותו, וכאשר הוא נשאל ע"י חכמים האם אינו חושש מעין הרע, השיב "אנא מזרעא דיוסף קא אתינא, דלא שלטא ביה עינא בישא, דכתיב: בן פורת יוסף בן פורת עלי עין (תרגום: אני מזרע יוסף של שולטת בו אין הרע, ככתוב בן פורת יוסף בן פורת עלי עין (מסכת ברכות דף כ ע"א)

אולם, לא רק רבי יוחנן הוא מזרעו של יוסף, מדברי התלמוד במקום אחר משמע שזרע יוסף מעורב בכל אחד ואחד מאתנו ובזכות כך גם אנו יכולים להינצל מעין הרע, וזאת לשון התלמוד:

"האי מאן דעייל למתא ודחיל מעינא בישא, לנקוט זקפא דידא דימיניה בידא דשמאליה, וזקפא דידא דשמאליה בידא דימיניה, ולימא הכי: אנא פלוני בר פלוני מזרעא דיוסף קאתינא דלא שלטא ביה עינא בישא, שנאמר בן פרת יוסף בן פרת עלי עין וגו', אל תקרי עלי עין אלא עולי עין". (מסכת ברכות דף נה ע"ב)

תרגום: אדם הנכנס לעיר וחושש מעין הרע יחזיק את אגודל ימין ביד שמאל ואת אגודל שמאל ביד ימין ויאמר: אני פולני בן פלניתא (שמו ושם אמו) מזרעו של יוסף שלא שלטה בו עין הרע שנאמר בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.

כאמור לדברי התלמוד, כל יהודי יכול לומר מזרע יוסף אני, וזאת מאחר ואנו מניחים שנישואי התערובת שבין השבטים הביאה לידי כך שבכל יהודי נמצא מזרע יוסף, וכדברי הרב קוק "על ידי עירוב המשפחות אי אפשר כמעט שיהיה אדם מישראל שלא נתערב בו מאומה מגזע יוסף"(עין איה פרק ט פסקה סב)

וצריך להבין, מהי בדיוק עין הרע? מדוע אינה שולטת ביוסף? ומאחר ובכולנו מעורב זרעו של יוסף, מדוע דווקא ר' יוחנן מצטיין כמי שבא מזרעו של יוסף ולא שולטת בו עין הרע?

עין הרע – מיסטיקה או פסיכולוגיה

יש לברר האם עין הרע היא עניין מיסטי, כלומר, כוח רוחני שפועל לרעה ללא שאנו מבינים את דרך פעולתו, או שמא היא עניין פסיכולוגי, כלומר, השפעה לרעה הנוצרת בעקבות כך שהאדם עליו מסתכלים בעין רעה מתפעל מכך.

הנפקא מינה היא- האם עין הרע פועלת על האדם גם ללא ידיעתו? על הצד, שעין הרע היא עניין פסיכולוגי הרי שהיא פועלת רק כאשר האדם עליו מסתכלים בעין רעה מודע לכך, ועל הצד שהיא עניין מיסטי אזי יש ביכולתה לפעול גם ללא ידיעתו של האדם עליו מסתכלים, ויתרה מכך, על הצד הזה נוכל לומר שהיא פועלת על כל כוחות החיים, על החי (כולל חיות) הצומח והדומם.

התשובה היא, שעין הרע פועלת הן בצורה מיסטית והן בצורה פסיכולוגית, ועל כן, בכדי להימנע מעין הרע מכל וכל עלינו להכיר את שתי דרכי פעולתה ולדעת כיצד להימנע מהשפעתן, במאמר זה נתמקד דווקא בצד המיסטי של העין הרעה, מאחר וצד זה פחות ברור לרוב האנשים.

כמו שער בנפשו כן הוא (משלי, כג, ז)

ניתן למצוא בחז"ל התייחסות רבה לעין הרעה בצורתה המיסטית, כאמור, על הצד הזה עין הרע פועלת על האדם גם ללא ידיעתו וכן על החי הצומח והדומם.

קצרה היריעה מלהתייחס לכל המקורות בחז"ל המדברים על העין הרעה, אנו נתייחס רק למקור הראשי המובא בספר משלי: (מי שירצה להעמיק בכל המקורות יוכל למוצאם בפירושו של הרשב"ץ למסכת אבות פרק ב, משנה יא).

אומר שלמה המלך: "אַל־תִּלְחַ֗ם אֶת־לֶ֭חֶם רַ֣ע עָ֑יִן וְאַל-תִּ֝תְאָ֗יו לְמַטְעַמֹּתָֽיו: כִּ֤י׀ כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא אֱכֹ֣ל וּ֭שְׁתֵה יֹ֣אמַר לָ֑ךְ וְ֝לִבּ֗וֹ בַּל־עִמָּֽךְ: פִּֽתְּךָ־אָכַ֥לְתָּ תְקִיאֶ֑נָּה וְ֝שִׁחַ֗תָּ דְּבָרֶ֥יךָ הַנְּעִימִֽים" (משלי פרק כג, ו-ח)

כלומר, על תאכל ואל תתאווה למאכלים של איש רע עין, אשר נותן לך לאכול אך עושה זאת בצרות עין, מאחר "כִּ֤י כְּמוֹ־שָׁעַ֥ר בְּנַפְשׁ֗וֹ כֶּ֫ן־ה֥וּא" כלומר מה שהוא משער בנפשו, משפיע על המאכלים.

המלבי"ם בפירושו לפסוקים אלו כותב, על כוח פעולתה של העין, ולדבריו, הדברים מקובלים גם על חוקרי הטבע, וזאת לשונו:

"כי כמו שער בנפשו כן הוא, שכבר בארו הטבעיים שניצוצות רעות יוצאים מעין הרע, ששרשם מפחיתת הנפש המביט ברעת עינו, והם כזיקי מות על הדבר המובט, וכבר הזכירו שבעל עין הרע הביט בקביעות על פת לחם ונמצא בו מות ומשכלת, ולזאת אמר, שהשער רצה לומר דבר פגום ונמאס אשר נמצא בנפשו הפנימית כן הוא הלחם, שמקבל השער הזה ונעשה לחם הקלוקל … עד שהאכילה תזיק לך עד שתקיא גם פתך אשר אכלת…" (מלבי"ם משלי פרק כג פסוק ז)

כעין דברים אלו כתב המהר"ל מפרג, וזו לשונו:

"תדע להבין מזה כי בעל עין הרע שורף בעינו ויש להזהר ולהשמר מזה, ושאר דברים אשר שייכים לעין הרע ושנאת הבריות. ומאוד מאוד צריך האדם להזהר מעין הרע, הן הוא בעצמו כמו שאמרו במדרש (ילקוט מקץ מ"ב) שיעקב צוה את בניו שאמר להם למה תתראו לא יהיו נכנסים כולם ביחד מפני עין הרע שלא ישלוט בהם…" (נתיבות עולם, נתיב עין טוב פרק א)

נציין שהיום ישנם מחקרים שנעשו בין על הצומח ובין על הדומם (על המים), בהם הוכיחו שדיבורים משפיעים בין על צמחים ובין על המים, אך מדברי שלמה, אנו למדים שאפילו הסתכלות לבד משפיעה ללא אומר וללא דברים (נציין, כי דברים אלו מסבירים את דברי התלמוד לפיהם יש מעלה להסתכל על היין בכוס של ברכה, כידוע לא נותנים כוס של ברכה אלא לאדם שהוא טוב עין, ומאחר ובהסתכלות לבדה יש השפעה מובן מדוע ישנה מעלה כי אדם טוב עין יסתכל על היין).

אם כן, אנו רואים שיש כוח לעין לפעול, ועל כן, עלינו ללמוד מכך כי יש להיזהר הן מעין רעה של האחרים עלינו והן מעין הרע שלנו על אחרים ולהרבות בעין טובה.

שערו בנפשכם אדם שמנסה לחנך את ילדיו בצורה בה הוא מסתכל עליהם בעין רעה? האם הוא יצליח? וודאי שלא, אפשר לבקר את המעשים ואף להעניש אך להיזהר מאוד מנפילה למקום בו אנו רואים אותם בעין רעה, כי כפי שאנו למדים לא תהא בכך ברכה בלשון המעטה. הניסיון לקדם באמצעות עין רעה לא יצלח מאחר והמנגנון בו פועלים פועל את ההפך.

וגם בעניין זה כמו בכל עניין חל הכלל שמידה טובה מרובה ממדת פורענות "לעולם מדה טובה מרובה ממדת פורענות" (סוטה דף יא ע"א).

ועל כן, "אם עין רע הוא כל כך גרוע … עד כמה יכול עין טובה לתקן ולהועיל ולעשות טובה לחבירו על ידי שיש לו עין טובה אליו" (מכת"י האדמו"ר פני מנחם ריש פ' ואתחנן, משמו של אדמו"ר האמרי אמת).

על כן, עלינו להימנע מעין הרע בין משל אחרים עלינו ובין משלנו על אחרים, זאת מבחינת "סור מרע", ובבחינת "ועשה טוב" עלינו להרבות בעין טובה בין משל אחרים עלינו ובין משלנו על אחרים.

הדרך הפשוטה להימנע מעין רעה של אחרים עלינו היא להיות צנועים, ולא לגרום לאחרים לקנא בנו וכדברי המהר"ל: "הרי לך כי מאוד יש לשמור ממונו מעין הרע, ולכך אמרו ז"ל יצו ה' אתך את הברכה באסמיך אין הברכה שולטת אלא בדבר הסמוי מן העין" (מהר"ל, שם).

והדרך היותר נעלה היא להיות בעלי עין טובה, שאז לא רק שנסיר מעלינו עין רעה אלא אף נגרור עלינו עין טובה ועל ידי כך תגדל הברכה בחיינו.

זוהי מידתו של ר' יוחנן אשר לא הסתיר את יופי מראהו, להפך הוא הבליט אותו ולמרות זאת לא חשש מעין הרעה, וזאת מאחר והוא עשה זאת על מנת להרבות שפע לכולם (שהילדים של כולם יהיו יפים כמותו) כאמור בתלמוד. על כן, בזכות טוב העין שבו משך על עצמו עין טובה וברכה "טֽוֹב־עַ֭יִן ה֣וּא יְבֹרָ֑ךְ כִּֽי־נָתַ֖ן מִלַּחְמ֣וֹ לַדָּֽל" (משלי פרק כב, ט).

ונסביר זאת, אדם שמתפאר בעושרו בצורה "לעומתית" כלומר, יש לי כך וכך – לעומתכם, ושומר את עושרו לעצמו בלבד, יוצר תחושה של בידול 'או אני או אתם' ומאחר וזאת התחושה שנוצרה, אנשים רואים את עושרו בעין רעה מאחר ונוצרה התחושה כאילו עושרו או הצלחתו הינה על חשבונם. מאחר ועינו של אדם כזה רעה בשל אחרים עינם של אחרים רעה בשלו כפי הכלל של "מידה כנגד מידה".

לעומת זאת, ישנם אנשים שעושרם והצלחתם אינה לעומתית, הם רוצים שלכולם יהיה הטוב ביותר, אנשים כאלו גוררים על עצמם ב"מידה כנגד מידה" עין טובה , מאחר והם מסתכלים על אחרים בעין טובה, אחרים מסתכלים עליהם בעין טובה.

כזה היה ר' יוחנן, אדם של "עין טובה" באחרים, אדם של שפע ונתינה, אדם כזה לא צריך להסתיר את יופיו, עושרו או הצלחתו מאחר והוא רוצה וחפץ שלכולם יהיה טוב, בכך התחבר ר' יוחנן לזרע יוסף שבו, אותו יוסף הצדיק אשר עינו לא הייתה צרה בשל אחרים: "עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו – אין עין הרע שולטת בו" (מסכת ברכות דף כ ע"א) להפך יוסף דאג וכלכל את כולם "המשביר לכל עם הארץ" (בראשית מב,ו), וגם כלפי אחיו שזרקוהו לבור, נהג בעין טובה, "וַיִּשְׁלָחֵ֤נִי אֱלֹהִים֙ לִפְנֵיכֶ֔ם לָשׂ֥וּם לָכֶ֛ם שְׁאֵרִ֖ית בָּאָ֑רֶץ וּלְהַחֲי֣וֹת לָכֶ֔ם לִפְלֵיטָ֖ה גְּדֹלָֽה" (בראשית מה, ז)

משכך מידה כנגד מידה משך הוא על עצמו ועל זרעו עין טובה והגנה בפני עין הרע: "בֵּ֤ן פֹּרָת֙ יוֹסֵ֔ף בֵּ֥ן פֹּרָ֖ת עֲלֵי־עָ֑יִן בָּנ֕וֹת צָעֲדָ֖ה עֲלֵי־שֽׁוּר" (בראשית מט, כב)

"בן פרת עלי עין – חנו נטוי על העין הרואה אותו… עוד דרשוהו לענין שלא תשלוט בזרעו עין רעה, ואף כשברך מנשה ואפרים ברכם כדגים שאין עין רעה שולטת בהם" (רש"י, שם)

וגם אנו כמו ר' יוחנן, יכולים לעורר את גזע יוסף שבנו, ויתן ה' חן בעיני כל רואינו.

מחשבה אחת על “"בלי עין הרע" – פרשת ויחי

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.